שאלה:
אשה שראתה ביום ט' חשון, ז' כסלו, ה' טבת, ג' שבט, ונמצא לכאורה שקבעה וסת החודש בדילוג למפרע, וגם קבעה וסת להפלגה שוה של כ"ח יום (כיון שכל החדשים היו חסרים), למה חוששת בחודש הבא.
תשובה:
חוששת ליום ל' שבט מצד וסת ההפלגה, ואם לא תראה בו (נעקר וסת ההפלגה ו)חוששת לא' אדר מצד וסת החודש. ואם לא תראה בא' אדר נעקר לה וסת החודש.
מקורות:
תחילה נבאר אם שייך לקבוע וסת החודש בדילוג למפרע, ואח"כ נבאר מה דין אשה שקבעה ב' וסתות.
מבואר בשו"ע סי' קפט ס"ה שאשה קובעת וסת להפלגה בדילוג (ל-לא-לב), וכתב הש"ך שם סק"ט דה"ה בדילוג למפרע (ל-כט-כח). אמנם הפלתי סק"ו הובא בפת"ש סק"ג מפקפק על כך כיון שאין לוסת זה קיום שהרי מקרבת ראיותיה והוא נגד הטבע, ע"ש. ולכאורה בוסת החודש גם הפלתי יודה דקובעת למפרע בדילוג שהרי אינה מקרבת ראיותיה, אבל באמת גם בוסת החודש בדילוג – הן להבא והן למפרע – אין לוסת זה קיום, על דרך משל אם תראה כח-כט-ל למאי תחוש בחודש הבא, הא יום א הוא תחילת מולד הלבנה ואין לו ענין כלל וכלל עם יום ל מחודש הקודם, והרי מצאנו שאשה קובעת וסת החודש בדילוג להבא כמבואר להדיא בשו"ע ס"ז, הא קמן דאפי' אם אין לוסת קיום מ"מ חיישינן לו, ועי' בכל זה להפלאה סי' קפט ס"ה ובספר אמרי אברהם סי' ב, ודו"ק.
ועי' באמ"א הנ"ל ששאלו את החזו"א בענין חודש בדילוג כיצד תעשה כשנגמרו ימי החודש, והשיב דאז הווסת נפסק. אמנם בשו"ת מנח"י ח"י סי' עז אות א הביא דעת הרב השואל דהוסת נפסק, ואילו הוא מסיק להחמיר, ע"ש.
ולענין אשה שקבעה ב' וסתות – הפלגה וחודש, הנה הגם דמבואר בחו"ד סק"ד והובא בפת"ש סק"ד דהפלגה גובר על וסת השבוע, אין לומר כן נמי לענין וסת החודש, ולהדיא מבואר בב"י סעי' יג דאם קבעה וסת להפלגה וחודש חוששת לשניהם עד שיעקר אחד מהן, אלא דקיל טפי ובפעם אחת נעקר כיון שהוא וסת שצרתו בצדו, ע"ש. אבל עי' באבנ"ש ס"ו דהביא דאחרונים פקפקו בכך וס"ל דלעולם וס"ק אינו נעקר בפחות מג"פ ולמעשה צ"ע וישאלו לחכם.
ולכן בנדון שלפנינו ודאי דלהפלגה חוששת ואם לא תראה באותו יום יתכן דוסת ההפלגה נעקר וכדברי הב"י שם, ומ"מ עדיין חוששת לוסת החודש בדילוג וכמו שביארנו דאין חילוק בוסת כזה בין אם הוא להבא או למפרע, אלא דאם לא תראה בו בכה"ג נעקר לה וסת החודש לגמרי, אבע"א כסברת הב"י שם, אבע"א כסברת ההפלאה וחזו"א הנ"ל. [אח"כ ראתה בא' אד"א, והנדון הסתעף עוד, ובמק"א הארכתי].
