אין מכריזים על צום זה בשבת שקודם הצום
פסק השו"ע (תקנ ס"ד) "בשבת שקודם הצום מכריז הש"צ הצום חוץ מצום ת"ב, צום כיפור, וצום פורים וסימנך "אכ"ף (ראשי תיבות אב, כיפור, פורים) עליו פיהו". והטעם משום שהם צומות הידועים לכל (כה"ח תקנ סקכ"ו, יפה ללב שם אות יב).
תענית אסתר קלה יותר משאר תעניות
פסק השו"ע (תרפו ב) מתענין בי"ג באדר, וכתב הרמ"א "ותענית זו אינה חובה ולכן יש להקל בו לעת הצורך".
מנהג ישראל לצום תענית אסתר – הטעם שתענית זו קלה יותר
אף שתענית זו לא הוזכרה כארבע התעניות שכתבם הנביא זכריה (פ"ח), וכן לא הוזכרה בגמרא כלל, כתבו הראשונים שכן הוא המנהג (שאילתות ויקהל סי' סו, רמב"ם פ"ה מתענית ה"ה, מאירי ריש פ"א דמגילה), ויש מי שמצא סימוכים לתענית זו מהפסוק במגילה (פ"ט לא) "וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם" והיינו כמו שקיבלו את ימי הפורים כך קבלו את התענית (ר"ן סוף פ"ב דמסכת תענית).
זמן הצום
הצום מתחיל מעלות השחר של יום יג באדר עד צאת הכוכבים, ככל הצומות. ואף במקומות המוקפים חומה הצום ביום יג.
מדוע צמים בתענית אסתר הרי סופה יצא לטובה
ועוד – שאר הצומות הם על מאורעות שליליים שקראו לעם ישראל במשך הדורות ומה ראו לתקן צום שיצא בסוף לטובה?
נאמרו בזה כמה ביאורים: יש אומרים שהצום הוא כדי שנלמד מכאן שכל פעם שיש צרה לישראל הקב"ה שומע תפילתנו וכפי שנעשה בימים ההם (משנ"ב שם סק"ב בשם האחרונים), ויש אומרים שצמים קודם הפורים משום שחוששים שמריבוי אכילה ושתיה ושמחה יבואו לידי חטא ולכן צמים שלא יהיה כח למקטרג (מגיד מישרים להב"י פרשת ויקהל והו"ד בקב הישר).
וכתבו הפוסקים שהוא יום סגולה לפתיחת שערי שמים (פסקי תשובות תרפו אות ב ובהערה 5 שם), ומי שיש לו פנאי ביום תענית זו יתחיל תפילתויו במזמור כ"ב בתהילים "למנצח על אילת בשחר" (ילקו"ט פורים עמו' רלז).
רחיצה ותספורת בצום זה
לאור דברי האומרים שהצום הוא שילמדו עם ישראל שה' שומע תפילה להציל מכל הצרות, כתבו הפוסקים שמותר להתרחץ בתענית אסתר (הליכות שלמה פורים פי"ח ס"ו, נטעי גבריאל פורים פ"ז יח). וכן הוא לענין תספורת שמותרת בתענית זו (שו"ת רבבות אפרים ח"ב קפג אות ג)[1].
שמיעת מוזיקה בצום זה
יש מי שכתב שראוי להימנע משמיעת מוזיקה בצום זה אע"פ שניתן להקל בו יותר מכל הצומות דסו"ס צום הוא (אשרי האיש ח"ג פמ"א כ בשם הגריש"א זצ"ל). ואולם לא מצינו מחמירים בזה.
הפטורים מתענית זו
כבר הוזכר לעיל דברי הרמ"א שצום זה אינו חובה ולכן יש להקל בו לעת הצורך, (ועיי"ע בשו"ע תקנד ו).
פסק השו"ע (תקנד ו וה"ה לנ"ד) "חיה כל שלושים יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריכין אומד אלא מאכילים אותו מיד דבמקום חולי לא גזרו רבנן". הכלל העולה מדברי השו"ע כל שהוא בגדר חשאב"ס פטורים מכל התעניות, ומ"מ כתבו הפוסקים שבתענית אסתר יש להקל יותר משאר הצומות כמ"ש הרמ"א (תרפו ב) שתענית זו אינה חובה ולכן יש להקל בו לעת הצורך.
ובכלל הפטורים:
יולדת (שלא מניקה) או מפלת: תוך שלושים יום ללידה או להפלה פטורות מהצום (כפשט שו"ע תקנד ו וה"ה כאן), ואולם אם מרגישה חולשה פטורה גם אחר שלושים יום (אול"צ ח"ד פנ"ג ב), וכן הוא עד כד חודש שצריכה לצום אולם אם חשה חולשה לא תצום ומ"מ תעשה שאלת חכם בשעת מעשה.
מעוברת: אף בתחילת הריונה שלא הוכר עוברה פטורה מתענית זו, שכן בזמנינו חלושות הן אף בתחילת הריונן (אול"צ שם ע"פ הרמ"א תרפו א). ואין חילוק בזה בין בנות ספרד לאשכנז.
מניקה: כל שמניקה פטורה מלצום בין הנקה מלאה בין הנקה חלקית. (אול"צ שם, חזו"ע פורים עמו' לז, דברי יציב או"ח ח"ב רצא).
ואפילו אם רוצות להחמיר על עצמם ולהתענות יש למחות בהן שמחלישות את עצמם ואת העובר (שו"ת שואל ונשאל ח"ד ח, הו"ד בילקו"י פורים עמו' רלג).
ובכל אלו יש מקילים ביותר – אף בתחילת הריון, או אחר לידה או הפלה אף שאינה מניקה שפטורה מלצום צום זה (פסקי תשובות סימן תקנ הערה 5 בשם כמה מהפוסקים).
חולה שאין בו סכנה: מי שנפל למשכב שלא יכול לקום מהמיטה מחמת חולשתו נחשב חשאב"ס ופטור מצום זה.
בעלי הברית המוהל הסנדק אבי הבן פטורים מתענית זו משום שיו"ט שלהם הוא ואין להם להחמיר על עצמם ולהתענות (שער הציון תרפו טז, חיי אדם כלל קנה ג, ילקו"י פורים עמו' רנא).
חתן בשבעת ימי המשתה – דינו תענית אסתר
נחלקו הפסוקים בזה: יש אומרים שלא צריך לצום כלל שיום טוב הוא לו ואף לא יחמיר להתענות (חזו"ע פורים עמ' מב, תורת המועדים סימן ג ס"ז), וכן הוא מנהגינו. ויש אומרים שחייב לצום אף בתוך שבעת ימי המשתה (שו"ת רבבות אפרים ח"ד סימן קעג אות ב בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל). ויש אומרים שרשאי להתענות אם רוצה (שו"ת שואל ונשאל ח"ג ג הו"ד בחזו"ע שם).
האם צריכים השלמה לתענית
הפטורים מתענית זו אין צריכים להשלימה. שמעיקרא לא חייבים לצום. ומ"מ אין להם לענג עצמם באכילה (שו"ת שבט הקהתי ח"א רג.)
באיזה האופנים צריך להשלים את התענית
כתב הרמ"א (תרפו א) "תענית זו אינה חובה לכן יש להקל במקום הצורך וכו' ואפילו רק כאבי עניים שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אח"כ. אבל שאר בריאים לא יפרשו מהציבור".
ומכח זה כתבו הפוסקים שאף הבא מהדרך וקשה עליו הצום ידחק עצמו לצום, ולא יאכל וישלים תעניתו (חזו"ע פורים עמוד מב), ואם נמצא במקום צער יסלק הצער ויצום (אור לציון ח"ד פנ"ג הערה א), ודין השלמה הוא – רק ביש לו כאב ומצטער הרבה ככאבי עניים, וכתבו הפוסקים מי שמחוייב להיות במקום חם כמו חייל העומד במקום חם מתוקף תפקידו יאכל וישתה וישלים תעניתו (אור לציון שם).
המרגיש חולשה במהלך הצום
הרגשת חולשה היא חלק מהצום ולכן החש בכך ישמור על עצמו לא להתאמץ כלל, ואם בכל זאת רוצה לפתוח את התענית מחמת החולשה יש לו להשלים תעניתו (אול"צ ח"ד פנ"ב א בהערה).
צום מוקדם – פורים ביום ראשון
פסק השו"ע (תרפו ב) "מתענין בי"ג באדר ואם חל פורים באחד בשבת מקדימין להתענות ביום חמישי", ושונה מכל התעניות שאם יוצא בשבת מתענים אחר השבת (שו"ע תקנ ג), משום שתענית אסתר צריכה להיות קודם הפורים (לבוש תרפו ס"ב).
מדוע מקדימים ליום חמישי ולא לשישי?
במדרש תנחומא (בראשית אות ג) נתן טעם לדבר שעיקר הצום הוא "סליחות ורחמים" ואם יתעסק בזה לא יתעסק בצורכי שבת וסיים "וכבוד שבת עדיף מאלף תעניות". ע"כ. ומה שלא חוששים לזה בצום עשרה בטבת שפעמים יוצא ביום שישי שלשון הנביא הוא "בעצם היום הזה".
תענית אסתר הנדחית ליום חמישי ושכח ואכל בה
מי שטעה ואכל בתענית אסתר דחויה ישלים תעניתו ביום שישי (משנ"ב תרפו סק"ג, כה"ח שם סקכ"ד), ופשוט הדבר שלכתחילה מי שנוח לו יותר להתענות ביום שישי ולאכול בחמישי לא יעשה כן (תורת המועדים סימן ג ביאורים וציונים אות ב).
סדר התפילה בצום תענית אסתר
אמירת עננו בתפילה: יחיד בתפילת הלחש – אומר עננו בתפילת י"ח בשומע תפילה (שו"ע תקסה א), ולא חותם העונה לעמו וכו' (רמ"א שם), ואם לא אמר ונזכר כשחותם בא"ה ימשיך בתפילתו ולא יאמר עננו שם, ואולם יכול לומר "עננו" קודם יהיו לרצון השני, ומסיים ברוך שומע תפילה ללא שם ומלכות (תורת המועדים ארבע תעניות סימן ג ס"ז וס"י).
והיחיד שטעה וסיים עננו בברכת העונה לעמו וכו' – יש מי שאומר שיחזור לתחילת ברכת שומע תפילה משום ששינה ממטבע שטבעו חכמים בברכה (הליכות שלמה תעניות פי"ג ס"ח), ואם נזכר תוך כדי דיבור וברכת העונה וכו' שצריך לחתום בשומע תפילה, יאמר ברכת שומע תפילה ולא צריך לחזור לתחילת הברכה (שו"ת שבט הלוי ח"ח קלב), ויש חולקים וסוברים שלעולם אינו צריך לחזור משום שברכת העונה לעמו וכו' היא כעין ברכת שומע תפילה ולא חשיב משנה ממטבע (שו"ת יבי"א ח"ז סי"ג, אשי ישראל פמ"ד הערה לו בשם הגרצ"פ פרנק זצ"ל).
יחיד שלא מתענה אם יכול לומר "עננו" בתפילה – יש שכתבו שלא יאמר משום שאינו בצום (ביאור הלכה סי' תקנה ד"ה בין בשם המאמ"ר, שו"ת רבבות אפרים ח"ב עמו' רפ, ילקו"י ארבע תעניות), ויש חולקים וסוברים כיון שעיקר תקנת חכמים לצום אף שהוא לא מתענה יאמר עננו (שו"ת שבט הלוי ח"ה סימן ס)[2].
הש"ץ – בתפילת לחש אומר "ענינו" כמו כולם בשומע תפילה, ובחזרה אחר ברכת "גואל ישראל", ולא בשומע תפילה (שו"ע תקסו א) ואף חותם בה. וטעם הדבר שתהא ברכת "גואל ישראל" סמוכה לברכת "העונה לעמו ישראל בעת צרה" שבה חותם הש"ץ, שכן נסמכו הפסוקים בתהילים המילה האחרונה בפסוק היא "וגואלי", ותחילת הפסוק הבא היא "יענך ה' ביום צרה" (משנ"ב שם סק"א).
ואם טעה הש"ץ והתחיל ברכת "רפאנו" ולא חתם חוזר לתפילת עננו, ואם חתם "רופא חולה עמו ישראל" אומר בשומע תפילה בלי ברכת העונה וכו' כיחיד בתפילת לחש (משנ"ב תקסה סק"ג), טעה ולא אמר בשומע תפילה אם התחיל ברכת "בא"ה שומע תפילה" לא יחזור, וטוב לאומרה אחר יהיו לרצון השני ולחתום ברוך שומע תפילה בלי שם ומלכות כדין יחיד (תורת המועדים שם ס"ט).
אולם אם יש רק שישה מתפללים וארבע משלימים שכבר התפללו יאמר הש"ץ עננו בשומע תפילה ללא שם ומלכות, וה"ה במקום שיש שם שישה מתענים ויש מי מהם שלא מתכוון להשלים תעניתו (תורת המועדים שם).
ס"ת: מוצאים ס"ת בתפילת שחרית עולים שלושה וקוראים "ויחל משה", ואף בתפילת מנחה מוציאים ס"ת וקוראים כן, ומנהגינו שלא לומר הפטרה.
ומ"מ ציבור שרובו לא מתענה [מצוי בביכ"נ של בית חולים או בית אבות] אין מוציאים ס"ת לקרואת בו "ויחל משה" (חזו"ע פורים עמוד מד), והש"ץ יאמר עננו בחזרה כרגיל ברכה, וכן הוא מנהגינו. ויש מי שכתב שרק אם עשרה צמים מוציאים ס"ת ולא סגי ברוב מנין (אור לציון ח"ג פל"א ס"ד). והש"ץ יאמר עננו בחזרה בשומע תפילה בלי ברכה כיחיד.
ואף באופן שרוב הציבור מתענים אין לקרוא לתורה מי שלא מתענה. ואם נקרה בטעות אם הצום יוצא בימים שני או חמישי יעלה, ובשאר הימים יסרב ובמנחה יסרב תמיד (תורת המועדים ארבע תעניות סימן ד ס"ו), ואף אם אין כהן או לוי אלא מי שלא מתענה אין להעלותו לתורה וייצא מבית הכנסת (שו"ע תקסו ס"ו), ואם נשאר בבית הכנסת ולא יצא יש אומרים שיעלוהו לתורה אע"פ שלא מתענה (שו"ת רבבות אפרים ח"ח סימן רפג), ויש מי שאומר אף אם נשאר בביהכ"נ יעלה ישראל במקומו ובלוי יעלה שוב כהן המתענה, וכן הוא מנהגינו. (שו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סימן ג אות ג).
נשיאת כפים בתפילת מנחה: במנחה גדולה (חצי שעה אחר חצות היום), לא נושאים כפים, ולא יאמר הש"ץ אלוקינו וכו' שנוהגים לומר שאין כהן (תורת המועדים ארבע תעניות סימן ג ס"ג, אול"צ ח"ב פ"ח סי"ב). ולאו דווקא מנחה קטנה אלא כל שמתפללים מנחה קודם פלג המנחה חצי שעה קודם צה"כ[3] לא נושאים כפיים, ומ"מ אם עלו לא ירדו וישאו כפיהם (אול"צ שם).
אולם מזמן פלג המנחה וכ"ש בזמן מנחה קטנה הסמוכה לשקיעה נושאים כפים (שו"ע קכט א, אול"צ שם).
וכנזכר לעיל דווקא כהן המתענה אבל שאינו מתענה לא ישא כפיו (הליכות שלמה תפילה פ"י דבר הלכה כא).
אכילה קודם קריאת המגילה
אע"פ שאחר צאת הכוכבים הסתיים צום תענית אסתר אין לאכול קודם קריאת המגילה, (רמ"א תרצב ד), ומ"מ במקום צורך גדול כגון חולה קצת, או מי שקשה עליו התענית מאוד יש להקל לאכול לפני קריאת המגילה (אור לציון ח"ד פנ"ב ב ובהערה). ויש מי שמיקל בטעימה בעלמא (מג"א שם סק"ז). ולכן יזהרו הנשים שלא לאכול עד שיחזרו הבעלים מהתפילה (חזו"ע פורים עמו' צה), ואף עיירות המוקפות חומה שמצות הקריאה להם ביום ט"ו ולא קוראים את המגילה בלילה מיד בסיום הצום אין לאכול סעודת קבע חצי שעה קודם צאת הכוכבים שהוא זמן קריאת המגילה (רמ"א תרצב ד, ועיין ט"ז שם סק"ג).
[1] ונראה שכן ה"ה גם לביאור המגיד מישרים שהטעם "שלא יהיה כח למקטרג" דהיינו יום הפורים, ואין בכלל סברא זו שיהיה אסור בעיצומו של הצום להסתפר וכיוצ"ב.
[2] ואע"פ שבביה"ל כאן כתב להדיא לא לומר, מ"מ יעוין במשנ"ב בסימן תקסח סק"ג בשם הנהר שלום שמי שלא מתענה יכול לומר עננו כיון שזה יום שתיקנו חז"ל לצום, וביארו הסתירה בדבריו שהכא איירי במי שהוא חולה ולכן לא יאמר שאינו שייך בכלל "צום ותענית הזה" ואולם בסימן תקסח מדובר במי ששכח שצום הוא ואכל מה יעשה בתפילה ובזה סבר המשנ"ב שיאמר שהוא בכלל הצום אלא שטעה.
[3] עיין משנ"ב רס"ג ס"ד אם קודם השקיעה או צה"כ)
