האם מותר לצרף שני עיסות יחד בכדי להפריש מהן חלה

שאלה: האם מותר לצרף שני עיסות יחד בכדי להפריש מהן חלה

תשובה:  הלש שתי עיסות שאין בכל אחת מהן שיעור חלה אך כשמצרף את שניהן יחד יש בהם שיעור חלה, כגון שלש ב' עיסות שכל אחת בפני עצמה יש בה שיעור קילו אחד, פטור מחלה, אמנם אם מצרף את שניהם יחד שנעשו שני קילו יש בהם שיעור חלה, חייב בחלה. וישנם ג' דרכים לצרף את שתי העיסות לחשבם כעיסה אחת.

א. צירוף על ידי נגיעה – אם מצמיד את שתי העיסות עד שנוגעין זה בזה ודבוקים אחד בשני באופן שאם יפריד אותן יתלש משהו מן הבצק שבעיסה זו ויעבור לעיסה אחרת. וכל זה בתנאי שיהיו הבצקים דומים אחד לשני בטעמם ובייעודם.

ב. צירוף ע"י כלי –  יכול לצרפם ע"י שיתנם את שני הבצקים אל תוך כלי אחד שיש לו דפנות, ועי"ז הכלי מצרפן לעשותם כעיסה אחת ולכתחילה צריך ליזהר שהבצק לא יצא מדופני הכלי .ואם יוצא הבצק טוב שיכסה את העיסה היוצאת מדופני הכלי במפה שאז יוצא בזה לכו"ע.^[1]

ג. צירוף ע"י כיסוי – אם אין לו כלי לצרף העיסות יכול לצרף את כל העיסות ע"י שמכסן בכיסוי מפה. ולכתחילה יש לכסותו בכיסוי מלמעלה ומלמטה. אך מעיקר הדין מועיל אף אם מכסה רק מלמעלה, וחשיב בכה"ג צירוף כמו שנותנן לסל אחד.^[2]

הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מחבר ספר "הפרשת חלה למעשה"

[1]  שו"ע סימן שכה (סעיף א). וכתב הטור (סימן שכה), יש להקפיד שלא יצא שום דבר למעלה מדופני הכלי. והב"ח (סימן שכה) למד מזה שאסור שיצא מחוץ לכלי אף מקצתו של לחם. אולם בבית יוסף כתב בפשיטות בדעת הטור דכל היכא שהלחם או העיסה נמצא בתוך הכלי הוי צירוף, ואפילו אם יוצא מקצתו לחוץ אינו מגרע, אלא עד שיצא כולו מחוץ לדפנות הכלי. וכן הוא ברמ"א סימן שכה (סעיף א). וכן איתא בש"ך (ס"ק ד). וגם הט"ז (ס"ק ב) העלה כן, ודחה דעתו של הב"ח, דמה שיוצא מעט מהכלי לא גרע מהיכא שנושך זה בזה במקצת העיסה דחשיב צירוף בכה"ג. ובהלכות פסח סימן תנ"ז כתב הביאור הלכה (ד"ה שיתן. וד"ה והסל) דהיכא שיצא מעט חוץ לכלי ועשה כיסוי מפה מהני לכו"ע, משום שיש לצרף לזה דעת הסמ"ג (עשין קמ"א) דאויר כלי מצרף, דכל היכא שיש מחיצות מועיל צירוף, ואף שכל הפת מונח מחוץ לדופני הכלי.

[2]  כתב השו"ע סימן שכה (סעיף א), ויש מי שאומר שאם מכסה הפת במפה, חשוב כמו כלי לצרפן. ע"כ. מיהו דעת המהרי"ל בהלכות פסח שיכסה הפת במפה גם מלמטה ועי"ז יהיה כיסוי הגון. והביאו הש"ך (ס"ק ה). וכן דעת הפרמ"ג או"ח (סימן תנ"ז ס"ק א). ומ"מ למעשה כתבו האחרונים, שיש לנקוט כדעת מרן הבית יוסף. וכמש"כ רבינו יוסף חיים זצוק"ל בשו"ת רב פעלים (ח"ד יו"ד סימן לו) דהמנהג בירושלים לכסות רק מלמעלה. ועיין גם בכה"ח (שם אות כה וכח). ומה שהקשה הש"ך למה שינה השו"ע בלשון יש אומרים, והלא אין ע"ז חולק. יש להשיב, דכל דעה יחידאה שהביא בבית יוסף כתבה בשו"ע בלשון יש אומרים, וכמש"כ מרן החיד"א במחב"ר חיו"ד (סימן פג ס"ק טז). וכן איתא במשנ"ב סימן לב (ס"ק קפ) בשם האחרונים. ואח"כ ראיתי שכ"כ בילק"י (עמוד תרמח).