ש. משפחה שארגנו שבת יחד, וביקשו מכל אשה להכין חלות, א' מהנשים אפתה ב' ק"ג כל ק"ג בפני עצמו, כך שלא נתחייבה בהפרשת חלה, אלא שכשלקחה את החלות לשבת ארזה את ב' השקיות של החלות בתוך שקית א', וכשראה א' מהקרובים בכניסת שבת את השקית הגדולה עם החלות הורה לה שחייבת בחלה כיון שהכלי מצרפן ש. משפחה שארגנו שבת יחד, וביקשו מכל אשה להכין חלות, א' מהנשים אפתה ב' ק"ג כל ק"ג בפני עצמו, כך שלא נתחייבה בהפרשת חלה, אלא שכשלקחה את החלות לשבת ארזה את ב' השקיות של החלות בתוך שקית א', וכשראה א' מהקרובים בכניסת שבת את השקית הגדולה עם החלות הורה לה שחייבת בחלה כיון שהכלי מצרפן [כמבו' באו"ח סי' תנז], אלא שכבר הגיע בין השמשות, מהי הדרך להורות בזה?
ת. מצד שבות בבין השמשות מותרת להפריש כל זמן שיהיה לה צער בזה אף שיש עוד חלות אחרות, ומצד אי בכלל הוי צירוף כלי עיין בגוף התשובה, ולמעשה יש להורות לכתחילה מהיות טוב שתוציא אותם מהאריזות הפנימיות ואז תפריש.
הנה יש להקדים אם השקית הגדולה מצרפת על אף שהחלות מחולקות לשקיות בפנים, עיין במשנ"ב (סי' תמז סק"ז) דמשמע להדיא בדבריו שמצרף כמו שדייקו הפוסקים בדבריו, אלא שבקובץ מבית לוי (ח"ה עמ' לז) כתב שדבריו נסתרים, עיי"ש. ועכ"פ עיין בחזו"ע (פסח עמ' קעב) שנראה דלא היקל בזה לבד, היפך ממש"כ למעלה (עמ' קעו), וע"כ בודאי כדאי להחמיר להוציא אותם מהשקיות הפנימיות או לכל הפחות להניח חלה המחברת בין החלות [עיין בקובץ שם], ואז תפריש בברכה, [אא"כ החלות בפנים עטופות רק בניילון נצמד שכתב הגרש"ז אוירבך בשש"כ (פמ"ב הערה לט) דבטל לחלות ולא הוי הפסק].
אלא דבנידו"ד שמדובר בבין השמשות, הנה אף דיש שם עוד חלות כיון שהוא במקום צורך שיגרום לה צער ע"כ שרי להפריש ע"פ המבואר בשו"ע (סי' רסא ושמב), כפי שהאריך בחזו"ע, אלא דנסתפקתי בנידו"ד אם להורות לה להפריש כך בלא ברכה כיון דאיכא ממ"נ, דאם לא חייב בחלה אין איסור כלל של הפרשה בשבת דמתקן מדרבנן, ואי חייב בחלה הרי הפרישה למעשה, רק שתרמה בלא ברכה, ולא נאמר לה פתרון הנ"ל שתגרום לחיוב גמור כיון שאז היא גם יוצרת איסור. אלא דלמעשה יש להורות כפי שטען לי החברותא ידי"נ הרב דוד אלקובי שעד כמה שהוי איסור לתרום בלא ברכה כמבואר במשנ"ב (סי' שכג ס"ק לו) ובשעה"צ (ס"ק לג), ע"כ מספק תחייב את עצמה בברכה כפתרון הנ"ל, והרי כלל לא גזרו רבנן על שבות בבין השמשות במקום מצוה וטרוד ונחפז.
[כמבו' באו"ח סי' תנז], אלא שכבר הגיע בין השמשות, מהי הדרך להורות בזה?
ת. מצד שבות בבין השמשות מותרת להפריש כל זמן שיהיה לה צער בזה אף שיש עוד חלות אחרות, ומצד אי בכלל הוי צירוף כלי עיין בגוף התשובה, ולמעשה יש להורות לכתחילה מהיות טוב שתוציא אותם מהאריזות הפנימיות ואז תפריש.
הנה יש להקדים אם השקית הגדולה מצרפת על אף שהחלות מחולקות לשקיות בפנים, עיין במשנ"ב (סי' תמז סק"ז) דמשמע להדיא בדבריו שמצרף כמו שדייקו הפוסקים בדבריו, אלא שבקובץ מבית לוי (ח"ה עמ' לז) כתב שדבריו נסתרים, עיי"ש. ועכ"פ עיין בחזו"ע (פסח עמ' קעב) שנראה דלא היקל בזה לבד, היפך ממש"כ למעלה (עמ' קעו), וע"כ בודאי כדאי להחמיר להוציא אותם מהשקיות הפנימיות או לכל הפחות להניח חלה המחברת בין החלות [עיין בקובץ שם], ואז תפריש בברכה, [אא"כ החלות בפנים עטופות רק בניילון נצמד שכתב הגרש"ז אוירבך בשש"כ (פמ"ב הערה לט) דבטל לחלות ולא הוי הפסק].
אלא דבנידו"ד שמדובר בבין השמשות, הנה אף דיש שם עוד חלות כיון שהוא במקום צורך שיגרום לה צער ע"כ שרי להפריש ע"פ המבואר בשו"ע (סי' רסא ושמב), כפי שהאריך בחזו"ע, אלא דנסתפקתי בנידו"ד אם להורות לה להפריש כך בלא ברכה כיון דאיכא ממ"נ, דאם לא חייב בחלה אין איסור כלל של הפרשה בשבת דמתקן מדרבנן, ואי חייב בחלה הרי הפרישה למעשה, רק שתרמה בלא ברכה, ולא נאמר לה פתרון הנ"ל שתגרום לחיוב גמור כיון שאז היא גם יוצרת איסור. אלא דלמעשה יש להורות כפי שטען לי החברותא ידי"נ הרב דוד אלקובי שעד כמה שהוי איסור לתרום בלא ברכה כמבואר במשנ"ב (סי' שכג ס"ק לו) ובשעה"צ (ס"ק לג), ע"כ מספק תחייב את עצמה בברכה כפתרון הנ"ל, והרי כלל לא גזרו רבנן על שבות בבין השמשות במקום מצוה וטרוד ונחפז.
