ש. האם מותר לכהן להתקרב לתוך ד' אמות של הנפטר ע"מ לזהות אותו לצורך להתיר עגונה?
ת. אם אין ישראל אחר שיוכל לזהות – מותר לכהן לזהות (ובתנאי שנמצא במקום לא מקורה), כי מותר להיטמא בטומאה דרבנן על מנת להתיר עגונה כשאי אפשר באופן אחר. [אולם נכון להיום שלא סומכים על היכרות אישית כדי להתיר עגונה אז אין להתיר זאת].
מדרבנן אסור לכהן להתקרב לתוך ד' אמות של הנפטר, כמו שפסק בשו"ע (יו"ד סי' שעא ס"ו). ומצאנו שנחלקו הראשונים האם מותר להיטמא בטומאה דרבנן לצורך מצוה, שהתוס' (ע"ז יג ע"א ד"ה ללמוד) סוברים שמותר לכהן להיטמא בטומאה דרבנן רק לצורך ב' מצות לצורך תלמוד תורה ולנשיאת אישה, אולם דעת השאלתות (שם) להתיר לצורך כל מצוה. מדברי השו"ע (סי' שעב ס"א) משמע שדעתו לפסוק להקל כדעת השאלתות, וכך ביאר שם השלחן גבוה (או"ג), וראה אגרות משה (חיו"ד ח"א סי' רמט) שלא פירש כן, וי"ל. וראה בפתחי תשובה (אה"ע סי' יז סקק"ד) שהביא בשם החמודי דניאל שרצה להקל לכהן להטמא בטומאה דרבנן לצורך התרת עגונה אפילו לדעת התוס' שהרי התרת עגונה לא גרע מצורך נשיאת אישה (אלא שיש לחלק דהכא יש גריעותא, שלא בהכרח שיתיר אותה ע"י טומאתו, כיון שלא ברור שזהו בעלה).
ברם בזמן הזה שקיימים אמצעים רבים אחרים איך לזהות את הנפטר ובפרט שמעדיפים גם מבחינה פרקטית לא להסתמך על עדויות של הכרות אישית, אין לסמוך למעשה על היתר זה מלבד במקרים קיצונים.
