ש. האם יש חובה גמורה לומר קודם הלימוד ואחריו את תפילת ר' נחוניא בן הקנה, או שהיא רשות, וכן מהו הנוסח הנכון לומר?
ת. להלכה חובה גמורה לומר תפילה זו, והנוסח הראוי ביותר הוא הנוסח המובא בגמ' (ברכות כח ע"ב), והרוצה להחמיר להוסיף את נוסח הט"ז ועוד תע"ב.
בגמ' ברכות (שם) ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו וביציאתו וכו', ומצינו מח' גדולה בראשונים אם היא חובה או רשות, דהרמב"ם (פ"י מהל' ברכות הכ"ג) כתב שהיא חובה [ובפי' המשניות דייק כן מלשון הברייתא "בכניסתו מה הוא אומר" ולא מה היה אומר. וכפי שביארו רבינו מנוח והרע"ב], וכן משמעות הטור וכן דעת כמה ראשונים. מאידך דעת הריטב"א ושיטמ"ק להדיא שהיא רשות, וכן משמע בפסקי ריא"ז שכתב דרך סיפור "יש חכם מגדולי המשנה שהיה מתפלל בכניסתו וביציאתו". ולהכרעת ההלכה כיון דמרן השו"ע (סי' קי ס"ח) העתיק לשון הרמב"ם, ע"כ דס"ל דחובה היא, וכ"פ במשנ"ב ועוד.
ובאמת שכבר תמהו גדולי עולם על מנהג העולם שלא נזהרים בזה, ובמה שכתבו חלקם לנסות ליישב עיין בראש יוסף ופתח הדביר ובחסד לאלפים וערוך השלחן. וראוי לציין מש"כ בשו"ת שבט הקהתי בשם הדברי חיים דסיבת הדבר שנתמעטו ת"ח בדורות האחרונים הוא מפני שאין מקפידים על תפילה זו.
ולענין נוסח תפילה זו מצינו כמה נוסחאות, ועיין במשנ"ב שהעתיק את דברי הט"ז להלכה שנכון לומר נוסח קצר הכולל בתוכו הרבה, וכפי שהעתיק שם. אך בכה"ח כתב "ולא יאמר נוסח אחר כי כל דברי הגמ' הם מסודרים ע"פ הסוד". וכדברי הכה"ח נראה שסבר גם החסד לאלפים, שכתב ליישב מנהג העולם שאינם מקפידים על תפילה זו מפני שאין מי שראוי בדורות אלו לומר על עצמו 'אנו עמלים' ו'אנו רצים לחיי עוה"ב', ודחה ישוב זה מפני שאנו אומרים תפילה זו לדעת ר' נחוניא בן הקנא, ועוד שאדרבה הזכות שאומר תפילה זו כפי שתיקן אותה בעצמו, היא שתעמוד לו לכך, עכ"ד. וע"כ נראה שאין לשנות מנוסח המובא בגמ'.
