-
משל האב והבן: אב שניסה לקרב את בנו המורד באמצעות אהבה וזמן איכות משותף, כמעט ואיבד אותו כשהטיח בו שהחטאים והצער שגרם גדולים מן הים. האב מיהר לתקן את דבריו והסביר לבנו שרחמיו וחסדיו של הקדוש ברוך הוא, שידו פתוחה לקבל שבים, גדולים ורחבים הרבה יותר מכל פשע או חטא.
-
ההסבר המחודש לחטא מי המריבה: משה רבנו היכה בסלע במקום לדבר אליו משום שרגע לפני כן כעס על העם וקרא להם "המורים". משה הרגיש שבעקבות כך פיו ירד מדרגתו הרוחנית ואינו ראוי עוד לחולל נס בדיבור. הוא נענש מכיוון ששכח את כוחה של התשובה; גם לאחר הכישלון בדיבור, יכול היה להתחרט וה' היה מקבל את תשובתו מיד, מה שהיה מאפשר לו לקדש שמיים בדיבור אל הסלע.
-
המסר המעשי לראש השנה: הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו ומצפה לשובנו בדיוק כפי שאב אוהב ומחכה לבנו. לקראת יום הדין, אין חובה לבצע מהפך כולל בחיים בבת אחת, אלא די בכך שכל אחד ייקח על עצמו קבלה אחת קטנה (בשמירת שבת, בצדקה או בבין אדם לחברו). התקדמות קטנה זו מוכיחה רצון פנימי להתקרב אל ה', ומסוגלת לזכות את האדם בכתיבה וחתימה לחיים טובים ולשלום.
