בפרשת ניצבים-וילך, התורה מתארת חורבן של "גופרית ומלח".
החזקוני עומד על הפער המפתיע בין השניים: הגופרית היא חומר רגיש ודליק מאוד, ואילו המלח חסין לחלוטין בפני אש.
המהר"ל מפראג שואל בהקשר זה שאלה נוקבת: למה כשעם ישראל חוטא, הוא נענש וסובל יותר משאר אומות העולם?
התשובה שלו מסבירה את הייחודיות של עם ישראל, וממחישה למה ניתוק מהתורה שואב מאיתנו את עצם זכות הקיום שלנו – ממש כמו צמח שנותק ממקור המים שלו.
