✧ דיני ומנהגי לימוד ליל שבועות ✧

א. תיקון ליל שבועות – פשט המנהג ע"פ הזוהר להיות נעורים ועוסקים בתורה כל הלילה. והמנהג ללמוד את סדר תיקון כפי שהובא בזוהר, וכפי שנהגו כל גדולי ישראל, ואף בני תורה שחשקה נפשם בלימור גמרא, יש להם ללמוד בלילה זה את התיקון. (עי' כה"ח ז ח, בא"ח במדבר ד, אורל"צ יח יא).

ב. בני ישיבות – יעשו כפי שנוהגים בישיבה ולא ישנו ממנהג הציבור ויש להם ע"מ לסמוך (עי' חזו"ע שי). וכן מי שחשקה נפשו לעסוק בש"ס ופוסקים לכל הפחות יקרא את סדר התנ"ך וקצת מן המדרשים והזוהר שבזה משלים את עיקר התיקון של הלילה ואח"כ ילמד מה שליבו חפץ. (אורל"צ קצג)

ג. נשים – תיקון ליל שבועות הוא תשלום התיקון של ספירת העומר, ולכן אינו שייך לנשים שאינם סופרות העומר. (סוד ישרים ח"א ט. ועי' כה"ח אות ח) ומ"מ רשאיות להיות ערות בלילה ויקראו תהילים וספרי מוסר, רק שלא יהיה על חשבון החובות המוטלות עליה. (ילק"י תריט).

ד. קריאת שמע על המיטה – כשיגיע זמן חצות יאמרו סדר קר"ש על המיטה ושאר הפסוקים בלי ברכת המפיל. (בא"ח פקודי יד. חזו"ע שיא. אורל"צ קצג). ומנהג מרן הגרע"י לומר בחצות קר"ש בלבד (ילק"י תרלח).

ה. הפסק בברכות – נוהגים בבתי הכנסת להביא שתיה וכיבוד ובכדי לא להיכנס לספק ברכות בתחילת הלילה יברך על דבר מאכל או שתיה ויכון לפטור כל מה שיאכל וישתה במהלך הלילה, ובזה אף שעבר יותר מזמן עיכול בין שתיה לשתיה או בין אכילה לאכילה א"צ לחזור ולברך. (חזו"ע שיא). ומ"מ אם יצא מחוץ לבנין הוי היסח הדעת וצריך לחזור ולברך. (שו"ע קעח. ילק"י תרמד). ולגבי ברכה אחרונה אם בדעתו שלא להמשיך לאכול יותר מזמן עיכול, יברך ברכה אחרונה על מה שאכל ושתה, ולאחר מכן שרוצה לחזור ולאכול יאכל בלא ברכה על סמך הברכה שבירך בתחילת הלילה. (ילק"י תרמו).

ו. טבילה במקוה – ענין גדול לילך לטבול במקוה קודם עלות השחר של חג השבועות ויש לטבול ד' טבילות, שטבילה זו היא סיום תיקון של ספירת העומר. (שער הכוונות הובא בכה"ח אות ז). ומי שלא יכול ללכת למקוה יעשה ארבעים נטילות. (הגר"ח פלאג'י מל"ח ח כה. ילק"י תרמ).

ז. עלות השחר. בלוח שנה יש שני זמנים לעלות השחר, והעיקר לדינא שזמן עלות השחר הוא 72 דקות קודם הנץ. כן דעת השו"ע והגרע"י (חזו"ע שיב). ואסור לאכול שום עוגה בחצי שעה שקודם עלות השחר, אא"כ אוכל פחות מכביצה, או פירות וירקות. ובזמן עלות השחר אסור לאכול שום דבר מאכל. (ילק"י תרעו).

ח. נטילת ידים – בזמן עלות השחר יטול ידים של שחרית ולא יברך על נטילת ידים. והמנהג ליטול ידים לאחר שנפנו, ומברך אשר יצר ואלוקי נשמה ויאמר ברכות השחר על הסדר.

ט. ברכות השחר – לדעת המקובלים אומרים ברכות השחר בחצות לילה. (בא"ח תולדות יד, אורל"צ קצג). ולדעת הפשטנים אומרים בעלות השחר. ויאמרו כל ברכות השחר חוץ מברכת על נטילת ידים, (חזו"ע שיב). ומנהג בני אשכנז שלא לברך ברכות השחר וברכות התורה אלא יוצאים יד"ח ממי שישן בלילה. (עי' מ"ב סימן מז ס"ק כח, וסימן מו ס"ק כד).