דיני ליל הסדר

יש לעבור על הדברים לפני ליל הסדר כדי להיות מוכנים קודם התקדש החג ובמיוחד לסדר ולשקול את הכזית של מצה רכה או קשה והמרור ותוך הדברים יתבאר כמה הוא המשקל של כל דבר במצות קשות ובמצות רכות.

ישנם בליל הסדר כמה מצוות מהתורה וכמה שתיקנו לנו חכמים. וידוע דברי המקובלים שיש שפע גדול שיורד בליל הסדר לכל השנה כולה. ותלוי הדבר בהתנהגות וברצינות שלנו. לכן יש לעשות את דיני ליל הסדר בכובד ראש.

צורת הקערה

בקערה יש 7 מרכיבים וסדר הנחתם היא בצורת הניקוד סגול.

ומעליהם 3 המצות ^[2]

ישנם 14 חלקים בליל הסדר ונבאר בכל אחד מהם איך לנהוג הלכה למעשה.

קדש

א. כל המסובים ממלאים את הכוס כמעט עד הסוף ומחזיקים בידם^[3] כל משך הקידוש שעושה עורך הסדר.

ב. הכוס צריך שתכיל מינימום 86 סמ"ק שהוא שיעור רביעית. ולשתות הכל בלגימה^[4] אחת.

ג . חוץ מדין שתיית רביעית יש לשתות את רוב הכוס. והסבר לכך ראה בהערה^[5].

ד . כשמגביה את הכוס יש להגביה בשתי ידיו ואחר כך לסלק את יד שמאל ולהחזיק את הכוס ביד ימין.

ה . מי שהוא שמאלי לדעת פוסקי הספרד יחזיק ביד ימין ולדעת פוסקי האשכנז יחזיק ביד שמאל.

ו . עדיפות ראשונה היא לשתות יין ומי שקשה לו ישתה מיץ ענבים.

הכוונה בקידוש

ישנם שתי כוונות עיקריות בקידוש.

א . בברכת שהחיינו בקידוש (כפי שמודפס בסידורים) יש לכוון על המצוות המיוחדות של ליל הסדר ובעיקר על 3 מצוות עיקריות  "מצוות והגדת לבינך"  "סיפור יציאת מצרים"  "אכילת מצה

ומרור"

ב . לבני הספרד יש לכוון בברכת הגפן שבקידוש לפטור את שתיית הכוס השניה.

"שתיית הכוס חייבת להיעשות בהסבה"

ההסבה היא – הטיית הגוף לצד שמאל עדיף כ – 45 מעלות ואם קשה בהטיה מעט לצד שמאל די כדי לצאת ידי חובת הסבה.

מי ששכח להסב. גברים – חייבים לחזור ולשתות. נשים – עדיף שיחזרו וישתו ואם קשה להם לא חייבות.

ורחץ

נוטלים ידיים בלי ברכה משום שנטילת ידים זו היא בגלל שאחריה אנו טובלים את הכרפס במי מלח. שההלכה היא שכל פרי או ירק שמטבלים אותו צריך ליטול ידיים קודם. לכן נוטלים ידיים. ומי שטעה ובירך על נטילת ידיים יראה הדין בהערה למטה^[6].

כרפס

א. את הכרפס יש לטבול במי מלח או חומץ או מי לימון (ולא ביין).

ב. יברך ברכת "בורא פרי האדמה" ויכוון בה לפטור את המרור שנאכל בהמשך הסדר.

ג . אוכלים כמות קטנה של כרפס.

ד . בדיעבד אם אכל כמות גדולה של כרפס לא יברך ברכה אחרונה.

יחץ

בקערת ליל הסדר ישנם 3 מצות

1 . העליונה לברכת המוציא.

2 . האמצעית לברכת "על אכילת מצה" ולאפיקומן.

3 . התחתונה בשביל עשיית הכורך.

א . יקח את המצה האמצעית ויחצה אותה. ואם יוכל להקפיד שחתיכה אחת תהא גדולה יותר מהשניה, וישתדל שיהיו בצורת ד ובצורת ו.

ב . את החלק הקטן מחזירים לתוך הקערה בשביל ברכת "מוציא מצה" ואת החלק הגדול שומרים לאפיקומן.

מגיד

מצוות הגדה של פסח היא מצוות מהתורה שנאמר "והגדת לבנך" ולכן יש לקרוא את ההגדה בשמחה ובמתינות. וכן מי שהוא בודד חייב לספר לעצמו סיפור יציאת מצרים. וכן מי שאין לו בנים חייב לספר לבנותיו ואשתו. וזו מצוה עיקרית בליל הסדר לכן יש להשקיע בילדים ובבני הבית בזמן אמירת ההגדה.

א . מתחילים את ההגדה באמירת "הא לחמא עניא" ויש נוהגים לומר אותו 3 פעמים (בא"ח ש"ר צו אות לג). והמנהג לומר פעמיים

את המילה "הא" עם ניקוד פתח ופעם שלישית עם ניקוד סגול (משום שיש גורסים כך ויש גורסים כך).

ב . מוזגים כוס שני של יין לכל המסובים.

ג . מוציאים את קערה של ליל הסדר מהשולחן לחדר אחר. ואומרים "מה נשתנה" כדי לעורר את הילדים שישאלו מדוע מסלקים את הקערה שעוד לא אכלנו.

ד . אחר אמירת "מה נשתנה" מחזירים את הקערה לשולחן, ומגלים את המצות עד סוף ההגדה.

ה . באמירת "והיא שעמדה" מחזיקים את הכוס ביד. ובזמן זה יכסה את המצות ואחר סיום אמירת "והיא שעמדה" מניחים את הכוס, ומגלים שוב את המצות.

ו . שותים כוס שני.

"שתיית הכוס חייבת להעשות בהסבה" כפי שהובא לעיל בדיני קדש

מנהגים באמירת ההגדה:

נוהגים באמירת 10 המכות שעורך הסדר שופך לכוס חד פעמית את היין שבכוס שלו מעט מעט אחר אמירת כל מכה שופך קצת וכן אחר אמירת 10 המכות בראשי תיבות כפי שמודפס בהגדה (דצ"ך עד"ש באח"ב) ושופך את תכולת הכוס לכיור ואם הכוס חד פעמית זורק לאשפה.

וממלא את הכוס שוב עבור כוס שני.

רחצה

א. נוטלים ידיים לסעודה ולאכילת המצות.

ב. בנטילה זו הדין שאם התלכלכה ידו או נגע במקומות המכוסים שבגופו יטול עם ברכת "על נטילת ידיים" אך אם זוכר שלא התלכלך או נגע המקומות המכוסים שבגופו יטול בלי ברכה.

ג. אם טעה ונטל ידיו עם ברכה כשרחצו ידים בתחילת ליל הסדר ("ורחץ") ראה בהערה שם.

מוציא מצה

אכילת כזית מצה בליל הסדר היא מצוה מהתורה ויש לשמוח שזכינו לקיימה.

א . בתחילת ליל הסדר עשינו "יחץ" וחצינו את המצה האמצעית לשניים ונשארו לנו בקערת ליל הסדר 2 מצות וחצי. העליונה והתחתונה שלמות, והאמצעית חצויה.

ב . אוחז את כל המצות ומברך "המוציא לחם מן הארץ".

ג . שומט את המצה התחתונה בזהירות שלא תשבר.

ד. מחזיק בידו את המצה העליונה ואת המצה החצויה ומברך "על אכילת מצה".

ה . אוכל מעט משני המצות ומחלק למסובים מהן.

ו. עורך הסדר אוכל שתי כזיתות. אחד – עבור ברכת המוציא מהמצה העליונה שבקערה. השני – עבור ברכת אכילת המצה מהמצה החצויה שנותרה בקערה (שיודע שיש בה כזית ששקל קודם החג).

ז . שאר המסובים יקבלו שקית עם כזית שהוכן קודם החג. ומן הדין סגי בכזית אחד בלבד, אולם המנהג שכולם יאכלו שתי כזיתות.

ח . זמן אכילת המצה הוא בין 2 דקות לכתחילה, ובדיעבד 8 דקות.

"אכילת המצות חייבת להעשות בהסבה" כפי שהובא לעיל בדיני קדש

מי שלא הכין כזית מצה למסובים יכול לשקול במשקל רגיל (לא דיגיטלי) מצות לכל המסובים וכן עורך הסדר צריך לשקול לעצמו את המצות. לדעת כמה צריך לחתוך מהמצות שתוך קערת הסדר לאכילת הכזית.

מצות קשות – כזית הוא 20 גרם.

מצות רכות – כזית הוא 35 גרם.

מרור

העדיפות למרור הוא – חסה.

א . עורך הסדר לוקח מהקערה את כזית המרור, ומחלק לשאר המסובים משקית שהוכנה קודם החג לכל יחיד ויחיד מהמסובים שבה יש 30 – 27 גרם מרור שהוא שיעור כזית לחסה.

ב . באכילת מרור לא עושים הסבה.

ג . לפני שאוכלים מורחים מעט מהחרוסת על כל המרור ומנערים.

ד . אכילת המרור היא לכתחילה 2 דקות בדיעבד 8 דקות.

ה . לא מברכים על המרור גם אם לא כוון עליו באכילת הכרפס.

כורך

א . אומרים את הנוסח "זכר למקדש" וכו'.

ב . עורך הסדר לוקח את המצה התחתונה גודל של כזית ועוטף בה כזית מרור וטובל בחרוסת.

ג . שאר המסובים יקחו את הכזית מצה וכזית מרור שהוכן להם קודם החג ויטבלו בחרוסת.

"אכילת כורך חייבת להעשות בהסבה" כפי שהובא לעיל בדיני קדש.

שולחן ערוך

א .בליל הסדר לא אוכלים בשר או כל דבר צלוי על האש.

ב . לכן גם את הזרוע לא אוכלים בליל הסדר והמנהג הנכון לאוכלו בסעודת הבוקר.

צפון – אפיקומן

בתחילת ליל הסדר עשינו "יחץ" ואת החלק הגדול הוצאנו מהשולחן, והוא החלק של האפיקומן שהיה מוצפן (מוחבא) על זמן הסדר ועתה אנו מביאים אותו.

א . אוכלים כזית מצה זכר לקורבן הפסח.

ב . יש נוהגים לאכול שתי כזיתות. אחד – זכר לקורבן פסח. השני – זכר למצה שנאכלת עימו. ומעיקר הדין מפסיק לאכול אחד.

"אכילת אפיקומן חייבת להעשות בהסבה" כפי הגדר שהובא לעיל.

מי ששכח להסב. גברים – חייבים לחזור ולשתות. נשים – עדיף שיחזרו וישתו ואם קשה להם לא חייבות.

ברך

א . מוזגים כוס שלישי ומברכים ברכת המזון.

ב . אם ניתן יחזיק את הכוס כל זמן הברכה, ואם קשה יניחו מולו כל זמן הברכה.

ג . אחר ברכת המזון מברכים הגפן ומכוונים לפטור את הכוס הרביעי.

"שתיית הכוס חייבת להעשות בהסבה" כפי שהובא לעיל בדיני קדש.

מי ששכח להסב. גברים – חייבים לחזור ולשתות. נשים – עדיף שיחזרו וישתו ואם קשה להם לא חייבות.

הלל

א . מוזגים כוס רביעית.

ב . יחזיק את הכוס כל זמן אמירת ההלל ויאמרו מתוך שמחה.

ג . מי שקשה לו יכול להניח את הכוס ויגביהו רק בסיום ההלל שיאמרו "יהללוך"

ד . כשאומרים הלל ומגיעים לחלק שבו אומרים "הודו לה' כי טוב" ועונים "כי לעולם חסדו" העדיפות היא שאחד יאמר ושנים יענו לו ואפילו בני הבית ולאו דווקא גברים.

ה . שותים כוס רביעית.

"שתיית הכוס חייבת להעשות בהסבה" כפי שהובא לעיל בדיני קדש.

נרצה

מודים לה' שזכינו לעשות ליל הסדר כהלכתו, אומרים פיוטים "חד גדיא" "שיר השירים" ועוד לפי המודפס בסידורים. ומקוים לביאת המשיח במהרה בימנו אמן.

דיני הלילה אחר שסיים את ליל הסדר.

א . אחר שתיית כוס רביעית לא שותים ולא אוכלים כלום עד הבוקר.

ב . מי שקשה לו יכול לשתות מים או לשתות תה או קפה.

ג . נוהגים ישראל קדושים להישאר ערים ולספר בסיפור יציאת מצרים עד שירדם.

[2]לפי המקובלים יש להניח את הסימנים של הקערה דווקא בצורה כזו, שכל אחד מהם הוא כנגד ספירה עליונה ובמקומה דווקא.

[3] מי שקשה לו יכול להניח על השולחן לפניו.

[4] מי שקשה לו יכול לשתות לגימות לגימות עד זמן של 4 דקות.

[5]חוץ מהדין לשתות כמות של רביעית, ישנה הלכה נוספת בדיני שתיית הכוס ששייכת לכל ארבעת הכוסות של ליל הסדר. והיא – "שתיית רוב כוס" ועל כן יש להקפיד להשתמש בכוס המכילה מעט יותר מ – 86 סמ"ק (שאולי ישפך) ועד גודל של 180 סמ"ק כדי שכאשר ישתה רביעית ישתה גם את רוב הכוס. וזה ברור שיכול להשתמש בכוס יותר גדולה מ 180 סמ"ק שהרי יכול לשתות גם רביעית וגם רוב כוס. ומה שהבאנו שיהיה גודל של 180 סמ"ק הוא למי שרוצה לשתות רביעית מדוייקת שהיא שיעור 86 סמ"ק.

[6] טעה: ובירך על נטילת ידיים. כיון שרגיל לכך בכל ימות השנה, יברך המוציא ויטעם מעט מהמצה. ויכוון לא לצאת בברכת המוציא על המצה את ברכת האדמה שחייב לברך על הכרפס. ובזמן שיגיע לרחצה שהיא נטילת ידים לאכילת המצה יברך רק על אכילת מצה ולא יברך המוציא.