פסק השו"ע (תלד ב) "וטוב לחזור ולבטל פעם אחרת ביום י"ד סוף שעה חמישית קודם שתגיע שעה שישית, משתגיע שעה שישית נאסר ואין בידו לבטל". וטעם הדבר שרגיל לקנות פת ולאכול בבוקר קודם זמן איסורו שלא ביטלו בלילה אחר הבדיקה שנקנה ביום, ויש חשש שישאר כזית בביתו (משנ"ב שם סקי"א).
אימתי זמן איסור אכילה והנאה מחמץ
פסק השו"ע (תמג ס"א) וזה תוכן דבריו – איסור חמץ מהתורה הוא מסוף שעה שישית ביום, וחכמים גזרו לאסור שעתיים קודם היינו מתחילת שעה חמישית אסרו חכמים חמץ באכילה, ומתחילת שישית אסרו אף בהנאה היינו שאף למכור לגוי אסור. מבואר מדבריו שמדין תורה מותר לאכול חמץ עד חצי היום (סוף שש שעות), וחכמים גזרו ואסרו משליש היום (מתחילת שעה חמשית היינו ארבע שעות מותר והוא שליש היום).
איך מחשבים את השעות לדעת מתי זמן איסורו
כתב הרמ"א (שם) "ובשנת העיבור שהיום ארוך אלו ארבע שעות לפי ענין היום ומותר לאכול חמץ עד שליש היום. וביארו הפוסקים היינו שהשעות נמדדות לענין זה "כשעות זמניות" היינו שלוקחים את היום ומחלקים אותו לשתים עשרה וכל זמן שיוצא הוא "שעה זמנית", ובא"י שהשעות בימי ניסן (ותשרי) שוות לומר ששתים עשרה שעות שוות הן כשתים עשרה שעות זמניות, אולם בחו"ל שיש מקומות שבזמן ניסן הימים ארוכים יותר ויש שהימים קצרים יותר המדד לשעה היא שעה זמנית (משנ"ב שם סק"ז).
מאיזה זמן מתחיל היום שממנו מתחילים למנות את זמן איסורו
ידועה מח' הפוסקים המשליכה לנושאים רבים מתי מתחיל ומסתיים היום יש מי שאומר מתחיל בעלות השחר ונגמר בצאת הכוכבים, ויש מי שאומר מתחיל בהנץ החמה ונגמר בשקיעה, והדבר פשוט שלשיטה השניה שליש היום ארוך יותר מהשיטה הראשונה. והכרעת הפוסקים בזה כשיטה ראשונה (משנ"ב תמג סק"ח, חזו"ע פסח עמו' נט). וטעם הדבר משום חומר איסור חמץ (כה"ח תמג סקכ"א).
ואולם גבי קטנים יש מי שכתב שניתן לסמוך על השיטה המקילה ויכולים לאכול חמץ עד שליש היום שהתחיל מהנץ (אול"צ ח"ג פ"ז כב, חזו"ע פסח עמו' ס בהערה).
נוסח הביטול ביום
פסק השו"ע (תלד ג) בביטול היום יאמר "דחזיתה ודלא חזיתה דבערתה ודלא בערתה", וטעם הדבר – שביום לא אומר בלשון שלילית כמו בלילה, שבלילה מה שרואה רוצה שישאר ורק מה שלא ראה מבטל, משא"כ ביום שגם מה שראה מבטל שמיד מגיע זמן איסורו ויש לחתוך את החמץ לחתיכות קטנות כדי שתתפוס בהם האש וישרפו לגמרי (חזו"ע פסח עמו' סה), ואם לא עשה כן ישפוך עליהם נפט (שם). ויכול לשלוח שליח לבטל החמץ (שו"ע שם ס"ד).
ואת נוסח הביטול יאמר אחר השריפה, כדי לקיים מצות השריפה בחמץ שלו (רמ"א תלד ב).
מי שאין לו מקום לשרוף
שאלה: בני חו"ל שגרים בסביבת גוים ומבחינת החוק אסור להדליק מדורה איך יעשו מצוות הביטול ביום.
תשובה: כיון שהמנהג הוא לשרוף יכולים לעשות מדורה קטנה בקופסת פח (כגון קופסאות שימורים למניהם העשויים מפח) ובהם לשרוף מעט חמץ כגון עשר הפתיתים. והשאר יכולים לפגום ע"י נתינת חומר פוגם , או שמפוררים וזורקים לרוח, שמנהג השריפה קיים. וכן יכולים את שאריות החמץ לתת לגוי.
ואם יכולים לזרוק בפח אשפה הציבורי בלי לפגום וביותר שידוע שיתפנה הפח אחר שכבר התחיל הפסח אין לבערו מן הדין והמחמיר לבערו (או לפוגמו) תע"ב (ממשמעות החזו"ע פסח עמו' סה).
