הכלל הוא – כל מקום שהרגילות להכניס בו חמץ בימות השנה טעון בדיקה, ואפילו אם הכניס שם חמץ פעם אחת חייב לבדוק את המקום מחמץ (שו"ע תלג ג). וכן בכל המקומות השייכים לו (לאפוקי גבאי בית כנסת שנחלקו בזה הפוסקים והובאו הדברים לקמן).
ושבודק סגי בברכה שמברך בביתו לכל המקומות אפילו אם צריך לצאת מביתו כפי שיבואר ויודגש בגוף הדברים[1]. וכן אם בדק אותם קודם זמן הבדיקה לא צריך לבודקם שוב שיודע שלא נגעו שוב בחמץ[2].
בית: עיקר הבדיקה הוא בבית, במקומות שמכניס שם חמץ, והיינו המטבח, המקרר, השולחן והכסאות ותחתיהם, בחדרים אם פעמים אוכלים שם, ופוטר האדם בברכה בבית את כל המקומות השייכים שהם מחוץ לבית כמו רכב, מחסן וכיוצ"ב.
ובית שמצוי בו ילדים – יש לבדוק אף בשירותים ובאמבטיה, ובמדפים שאליהם יכולים להגיע, בילקוטי ותיקי האוכל שלהם, ובתיקי הנשים שהולכות בהם בימי החול בקביעות (אול"צ ח"ג פ"ז ט, חזו"ע פסח עמו' לב). ואם כבר בדק הכיסים והחפצים הנ"ל קודם זמן הבדיקה אין צריך לבדוק את הבגדים או הילקוטים בזמן בדיקת החמץ (חזו"ע שם). ודי לבודקם ע"י מישוש ולא ע"י הנר כבדיקת החמץ לבית (שו"ת שבט הלוי ח"א קלו, ספר הערות להגריש"א פסחים דף ח ע"ב).
רכב: חייב אדם לבדוק רכב שבבעלותו (וככל דבר שבבעלותו אף אם לא ישתמש בו בפסח כלל), וניקה אותו כראוי קודם הפסח) ומ"מ לא יברך ברכה נוספת אלא יפטור עצמו במה שבירך בביתו, אע"פ שיש מרחק הליכה בניהם ויוצא מהבית לחניה (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן ה, אול"צ ח"ג פ"ז ט).
מחסן: הוא בכלל רכושו של האדם, ואף בו תלוי הדבר אם הרגילות להכניס בו חמץ או לא (משנ"ב תלג סקי"ד, וממשמעות האול"צ ח"ג פ"ז יב), ואולם אם מאחסן בו חמץ למוכרו לגוי לא צריך לבדוק כפי שכתבנו לעיל בדיני מכירת חמץ שכן הכרעת ההלכה.
חדר מדרגות: חדר מדרגות רכוש משותף לשכנים הוא ומוגדר "חצר השותפין" ולכן יש לבודקו (משנ"ב תלג סקכ"ח ועיי"ש בישוב סתירת השו"ע, שעה"צ אות לו) יש מי כתב שהחובה על כל דייר היא מהכניסה לבנין ועד הקומה שבה מתגורר (אול"צ ח"ג פ"ז יב, אשרי האיש ח"ג עמו' שנד). והמקובל והראוי שהשכנים יקבעו בניהם שכל אחד יבדוק את החלק שחוץ לדירתו (אול"צ שם) וכן חצי מגרם המדרגות הקרוב אליו (כן נ"ל ע"פ דבריו), ויש מי שכתב שיבדוק את החלק המוביל לדירתו בלבד שזו היא חובתו אע"פ שמשלם לוועד הבית תחזוקה על כל הבנין מ"מ עיקר השימוש שלו הוא בחלק הסמוך לכניסת ביתו (הליכות והלכות פסח בשם הגריש"א).
תיבת דואר: אינה צריכה בדיקה שאין דרך להכניס לשם חמץ (אול"צ שם) ובתיבות דואר גדולות שיש אפשרות להכניס חמץ וכן עושים מדי פעם בפועל טעונים בדיקה (כן נ"ל פשוט).
תא פרטי במקום העבודה או בבית הכנסת: אם ידוע שהשתמשו בו חמץ אפילו פעם אחת טעון בדיקה (משנ"ב תלג סקי"ט), ומדבריו כתבו הפוסקים לתא פרטי, או סטנדר עם מקום איחסון שהוא של אדם פרטי, או תא אישי אם ידוע שהיה בו חמץ פעם אחת טעון בדיקה (הליכות שלמה פסח פ"ה דבר הלכה אות ז).
בית כנסת ובית מדרש: פסק השו"ע (תלג סעיף י) "בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה מפני שהתינוקות מכניסים בהם חמץ". וכתבו הפוסקים שיעשה הגבאי הבדיקה בלילה ולא ביום, משנ"ב סקמ"ג), ולא יכבדוהו ביום בלי בדיקה כלל (משנ"ב שם) ומ"מ יכול הגבאי לאכול בביתו אחר הבדיקה בבית ,ואז לבדוק בביהכ"נ (ילקו"י פסח ח"א), ואולם נח' האם יברך על הבדיקה בבית הכנסת יש מי שאומר שיברך על בדיקה זו (משנ"ב שם, שו"ע הרב אות לו), ויש הסוברים שלא יברך כיון שהחמץ שבביהכ"נ אין מי שיעבור עליו בבל יראה ובכה"ג לא מברכים (ערוה"ש שם סעיף יב, שו"ת מהרש"ם ח"ה מט), ולצאת לכל הדעות יברכו רק בביתם ויכוונו לפטור בברכה גם את הבדיקה בביהכ"נ (דעת תורה סימן תלג, אול"צ ח"ג פ"ז יד) ולפי"ז יש להתבונן לפי"ז האם יכול לאכול בביתו לפני שהולך לבדוק בביהכ"נ.
ברכונים וספרי זמירות שבת: היות ומתעסקים בהם עם האוכל תדיר פשוט הדבר שיש לנקותם לפני הפסח, ואם בדק וניקה לא צריכים בדיקה בזמן בדיקת חמץ.
בדיקת הבגדים והכיסים: כתב הרמ"א (תלג יא) וכן צריך לבדוק את בגדיו שיש בהם כיסים וכיוצ"ב, ויש מי שכתב אע"פ שיודע בעצמו שמקפיד שלא להכניס מאכלים לכיסים מ"מ כיון שאפשר שיתן איזה פעם בלי לשים לב לכן קודם צריך לבדוקם בזמן הבדיקה, ובזמן הביעור ינער כיסיו (משנ"ב שם סקמ"ז), ויש מי שכתב שאם יודע שלא הכניס לשם חמץ אין עליו חובת בדיקה שבכיסים אין כזית וחובת הבדיקה היא על כזית חמץ (אול"צ ח"ג פ"ז יא), ומכל שכן אם כיבס את הבגדים אין צריכים בדיקה (אול"צ שם).
ספרים: נחלקו בזה הפוסקים – יש מי שאומר שאין צריך לבדוק ספרים מחמץ אף אם יודע שאכל היה הספר פתוח לפניו כיון "שפרורים לא חשיבי" [פסחים ו ע"ב] (שו"ת יבי"א חז או"ח מג), ויש אומרים שצריך לבדוק הספרים אע"פ שפרורים לא חשיבי, מ"מ לענין מחיצה אין חילוק בין פירורים לעוגה (מעשה רב אות קעד, חזו"א קטז אות יח, שו"ת משנה הלכות ח"ז סימן סד).
[1] כן הוא להלכה וראה לקמן תחת הכותרת הבודק כמה בתים שהובאה מח' הפוסקים בזה.
[2] ואם יכול לברך ולבדוק בביתו ולשלוח כמה שלוחים אחד לרכב, אחד למחסן וכיוצ"ב ראה שם תחת הכותרת הבודק כמה בתים.
