שאלה:
נקטינן לגבי הכשר כלים דהולכים אחר רוב תשמישו (שו"ע או"ח סי' תנא ס"ו), וצריך בירור איך משערים רוב תשמישו, האם רוב תשמישו באופן כללי גם כשמשתמש בדבר היתר, או דלמא אין תשמיש ההיתר בכלל החשבון כיון שאינו מצריך הכשר וכמי שאינו, וצריך לשער כפי תשמישי האיסור (בב"ח, חמץ או שאר איסורים).
וכגון קערות שרוב תשמישן בצונן בדבר היתר, ולפעמים מערה לתוכן דייסה רותחת, שאם נלך אחר רוב תשמישו באופן כללי, הרי שסגי בהדחה בלבד, אבל אם נלך אחר רוב תשמישו בחמץ בלבד, הרי שבחמץ משתמש רק ברותחין והכשרן ברותחין.
תשובה:
הולכים לפי רוב תשמישו של איסור, ולכן קערות אלו אף שרוב תשמישן בצונן, כיון שבאיסור אינו משתמש אלא ברותח, צריכים הגעלה.
מקורות:
הגאון מהרש"ק בחכמת שלמה (יו"ד סי' צא) כתב דמשערים לפי רוב תשמישו של איסור, דאילו תשמיש של היתר אינו מצריך הכשר, ע"ש. והביאו בדרכ"ת (סי' קכא סק"ד וס"ק פג). וקרוב לזה מבואר בספר בית דוד למהרי"ד משאלוניקי (יו"ד סי' סד), וציינו בשיו"ב (יו"ד סי' קכא סק"ד). וכן מסיק בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' קטז אות ג) דהצדק עם הגאון מהרש"ק וכן מורה סתימת הפוסקים, ע"ש. וכ"כ בשו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' צח אות ב). וע"ע בשו"ת ברכת יהודה (ח"א או"ח סי' לד).
ולכן קערות שמשתמשים בהם בצונן להיתר בלבד ולפעמים מערה לתוכן חמץ רותח, צריכים הכשר ברותחין ולא אזלינן בזה בתר רוב תשמישו של היתר.
