האם מותר ליהודי לספר גוי בימי ספירת העומר

נשאלתי בספר שמספר אנשים בביתם הפרטי, ושואל אם יכול לספר גוי בימי ספירת העומר בביתו של הגוי.

תשובה: מותר.

בברכה הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מח"ס שו"ת בית היין

מקורות: בשו"ע או"ח סימן תצ"ג (סעי' ב) כתב, נוהגין שלא להסתפר עד לג' בעומר שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום לד בבוקר. הנה מבואר שכל הטעם בזה הוא משום אבילות שמתאבלים על תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת. ולכאורה י"ל שכל דין זה שייך רק למסתפר עצמו ולא לגבי המספר שכיון שאינו אבל מותר לספרו. וכדין ג' בעלי הברית שמותר להם להסתפר בימי העומר כמבואר בשו"ע שם (סעי' ג), ולא מצאנו מי שכתב שצריכים להסתפר רק ע"י עצמם ולא ע"י אחרים שאסורים בתספורת, וע"כ משום שכל האיסור הוא שייך רק למסתפר ולא למספר, וכיון שהמסתפר מותר בתספורת יכול לספרו אף מי שאסור להסתפר. וה"נ מותר לספר יהודי לספר גוי בימי העומר כיון שלגוי אין את איסור האבלות. וכן מבואר בכף החיים הלכות חול המועד (סימן תקל"א אות יג) שכל אלו שהתירו להם להסתפר בחול המועד מותרים להסתפר על ידי ישראל, ואף במקום שאפשר ע"י עכו"ם כיון שיש היתר בדבר. ושכ"כ בבית דוד, ובערך השולחן, ובעיקרי הד"ט. עי"ש. וכ"ה בכה"ח סימן תקל"ד (אות ו). ועין גם בילק"י הל' ספירת העומר (עמוד תס) שכתב להתיר לספר אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות שבלאו הכי מסתפרים בימי העומר ויש חשש שאם לא יספרם ילכו לספר אחר ויפסיד פרנסתו, דמותר לספרם בימי העומר בצנעה ואין בזה משום לפני עיור כיון שיכולים למצוא מקום אחר להסתפר בו ואיכא דרכא אחרינא ליכא בזה איסור תורה של לפני עיור, אלא דמ"מ מי שיכול להמנע מכך תע"ב. ומינה לנד"ד שכיון שהגוי אינו מחוייב בדבר ואם לא יסתפר אצל היהודי ילך למשהו אחר ויפסיד פרנסתו יש להקל בזה. וכן ראיתי בהליכות שלמה תעניות (עמוד תיד הערה 17) בשם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך שהורה לענין תספורת אשכנזי בל"ג בעומר ע"י ספרדי דשרי, כיון שאין איסור במעשה התגלחת אלא במה שהוא מגולח, ולהאשכנזי הרי שרי כבר ביום ל"ג בעומר. עי"ש.

ועין גם בשו"ע הלכות תשעה באב (סימן תקנ"א סעי' יד) שכתב שאסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובתרומת הדשן (סימן קב) מבואר הטעם שגם בקטנים שייך דין חינוך אי משום אבילות אי משום עגמת נפש. ועין במ"ב סימן תקנ"א (ס"ק פב) שהביא דברי הא"ר (אות לא) דמזה שהלבוש השמיט דברי השולחן ערוך בשבוע שחל בו ט"ב, משמע דס"ל שדלעת הרמ"א דין קטנים כדין גדולים ואסור לספר מי"ז בתמוז. אמנם החיי אדם (כלל קלג אות יח) כתב שאף לדעת הרמ"א בקטנים אין לאסור רק בשבוע שחל בו ט' באב להיות בתוכה. עי"ש. ולכאורה גם מדברי החיי אדם יש להוכיח לנד"ד, שהרי אף הקטנים הם בכלל אבילות בשבוע שחל בו, ואפה"כ קודם לכן אינם בכלל אבילות ומותרים בתספורת הגם שהמספרים חל עליהם חובת אבילות ואסורים בתספורת. ולא מצאנו לחלק שדוקא הנוהג כדעת השו"ע שמותר בתספורת יכול לספר הקטנים מבני אשכנז.

ועין גם בשו"ת אור לציון (ח"ג עמוד קפד) שהתיר לספר קטנים בימי העומר כיון שאף באבלות ממש אינם חייבים, כמבואר ביו"ד (סימן ש"מ בנקודות הכסף סעיף כ"ז) שאין בקטן דיני אבילות כלל. וכ"ש תספורת בימי העומר שאינו אלא משום מנהגא שמותר לספרם, עי"ש. וכ"כ בילק"י הלכות ספירת העומר (עמוד תסו). אמנם יש שכתבו לאסור לספר הקטנים בימי העומר וכדין בין המצרים שכתב השו"ע שאסור לספר הקטנים, וה"נ לא שנא, ולא דמי לאבילות ממש שאינה נוהגת בקטנים דשאני התם שלא נוהג אבילות בקטן מפני שאנו לא מחנכים לסימן לא טוב ולאתחלתא דפורענותא שיתחיל מיד כשנעשה לגיל מצות דשמא לא יצטרך לדיני אבילות כלל כי אם בסוף ימיו, וסברא זו כתבה בשו"ת חקרי לב (או"ח סימן צט). משא"כ באבילות דביה"מ שהיא אבילות דרבים ושייך גם כשיגדל יש לחנכנו שלא להסתפר וכמש"כ השו"ע שאין מספרים הקטנים בשבוע שחל בו ולפ"ז ה"ה לאבילות על תלמידי רבי עקיבא שיש לחנך הקנים שלא לספרם. וכ"כ בספר הלכות חג בחג (פ"ז הע' 58) בשם הגרי"ש אלישיב. ועין גם בפס"ת (עמוד תקפו הע' 120) ובילק"י (שם) אמנם ודאי שאין זה אלא מדין חומרא ולא מעיקר הדין שודאי אבילות ממש חמירא טפי מאבילות דתלמידי רבי עקיבא שאינו אלא משום מנהג ואינו מדינא ואם באבילות ממש הקטן פטור מדיני אבילות כ"ש באבילות שהוא משום מנהג. וכבר האחרונים כתבו מטעם זה דנשים מותרות להסתפר בימי העומר דלא יהיה יותר חמור מאבילות ממש שמותרות להסתפר לאחר שבעה. עי' בשו"ת אורל"צ (שם), ובחזו"ע יו"ט (עמוד רסא), ובעוד אחרונים. ואף שבשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סימן קלז דף רלא) כתב שיש להחמיר בזה גם לנשים שלא יסתפרו בימי העומר מ"מ גם הוא מודה שמדינא מותר רק לחומרא יחמירו שלא יסתפרו. ועין בשו"ת רב פעלים חלק ד (סוד ישרים סוף סימן טו). וא"כ ה"ה לקטן בימי העומר דמותר בתספורת. וחזינן שאף שגדול אסור בתספורת מ"מ יכול לספר מי שאינו בכלל דיני אבילות.

וכעין זה מצאנו באחרונים שדנו על תספורת בימי בין המצרים באשכנזי הנוהג כדעת הרמ"א שלא מסתפרים בימי בין המצרים, האם יכול לספר ספרדי הנוהג כדעת מרן השו"ע שמתיר להסתפר עד שבוע שחל בו. שבשו"ת קנין תורה (ח"ו סימן ל) כתב שספר אשכנזי מותר לספר ספרדים עד שבוע שחל בו ט"ב כיון שעושה למען פרנסתו, אך טוב יעשה אם יכתוב על דלת חנותו שאינו מקבל בימים אלו רק ספרדים. וכ"כ בספר הליכות שלמה (תעניות פי"ד אות ו עמוד תיד) בשם הגרש"ז אוירבך שמעיקר הדין מותר לאשכנזי לספר שערותיו של ספרדי כיון שהמסתפר מותר בכך, אלא שאין לעשות כן דכיון שסו"ס לאשכנזים אסור הדבר, והספרדי יכול למצא שם אדם אחר שיספרנו אין נכון שיספרו האשכנזי לכתחילה. וכמו כן ראוי שלא יסדר רב אשכנזי קידושין לספרדי הנושא אישה בימים אלו. עי"ש. ומ"מ נראה שאנו כתב כן אלא לחומרא אך מעיקר הדין מותר ואין בכך כל בעיה.

וע"פ האמור נראה גם שאבל שמלאכתו להיות ספר שיכול לספר אנשים לאחר שגמר שבעת ימי אבילות, הגם שלענין תספורת הוא אסור כל שלושים יום, דכיון שהמסתפרים עצמם מותרים בתספורת אין כל איסור לאבל לספרם, ובודאי דאבילות דימי העומר קל יותר מאבילות על קרוביו דאבילות דימי העומר אינו אלא מנהג וכמו שבאבילות ממש לא מצאנו שאסור לספר אחרים שמותרים בתספורת, כ"ש שבימי העומר יכול לספר מי שמותר בתספורת. ועל כן נראה למעשה שאותו בחור יכול לילך לבית הגוי ולספרו בימי ספירת העומר.