שאלה:
טיגנו כמה קציצות בשר (בקר) במחבת עם קצת שמן והוציאו אותם עם כף חלבית שהשתמשו בה תוך מעל"ע עם חלב רותח והכף היתה קצת מלוכלכת, מה דין הקציצות.
תשובה:
כל הקציצות אסורות כדי נטילה.
מקורות:
כיון שהכף היתה ב"י הרי אוסרת האוכל שנוגע בה כדי נטילה וכמבואר בש"ך סי' קה ס"ק כג, וא"כ כאן כל קציצה שהכף נגע בה נאסרה כ"נ. ואין לומר דיצטרפו כולם לששים נגד הכף, שהרי יש לחוש שפלט קצת בכל קציצה וקציצה, ועי' בשו"ע סי' קה ס"ט.
ואמנם היה מקום לצדד ולהתיר הקציצות כיון שהכף נגע בהן רק במקום אחד ועתה אינו יודע מקום שנגע ונמצא מקום זה בטל ברוב שאר הקציצה עצמה שלא נגע בה הכף, וכמ"ש הפמ"ג יו"ד סי' קה מש"ז ס"ק יא ורעק"א שם ס"ה אות יא, וע"ע בפמ"ג או"ח סי' תסא מש"ז סק"ד ד"ה והנה, ופת"ש יו"ד סי' צא סק"ט, ושו"ת רב פעלים יו"ד ח"א סי' כט, ושו"ת דברי יואל ח"ב סו"ס קסו, ובמק"א הארכתי. – אבל הא ליתא כיון שהתברר דהוא הפך את הקציצות עם הכף ונגע בהן הכף מכמה צדדים.
ואכתי יש לדון בזה כיון שהיה קצת שמן במחבת וא"כ באנו למחלו' ר"י ורש"י כמה נאסרו הקציצות, כי לר"י דינו כבישול דמתפשט הטעם בכולו וצריך ששים וא"צ כ"נ ואילו לרש"י דינו כצליה דצריך כ"נ כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קה ס"ד, והשתא לדעת ר"י אם יש הרבה קציצות וע"ד משל שלשים קציצות, באופן שנאמר שהטעם התפשט בעשרה מהם ונאסרו כליל אבל יותר מזה לא נאסר כיון שכבר הטעם כלה בהם, א"כ מתבטלות החתיכות הללו ברוב שאר החתיכות המותרות והכל מותר. ואף דלדעת רש"י יש לאסור כולן, ולא איפסקא הלכתא כמאן, מ"מ יש לצרף לינת לילה כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קג ס"ז לשיטת ר"י ולהתיר.
מ"מ אין זה נכון מכמה וכמה טעמים, חדא דשפיר יתכן דהכף יאסור כל החתיכות כולן שהרי הוא בולע מן הבשר ונעשה חנ"נ וממשיך לאסור כך כל חתיכות, ועי' סי' צד ס"ב וסי' צו ס"ד וסי' קה ס"ט והדבר מצריך עיון רב. ותו דשמן מועט כזה צ"ע אם לדעת ר"י נחשב כרוטב להפשיט הטעם בכולה. וגם דהכף לא היתה נקיה ובכה"ג לא חשיב נטל"פ גם לאחר מעל"ע וכמו שסתם בשו"ע יו"ד סי' קג ס"ה. ועוד דאין זה פשוט לצרף סברת המקילין בלינת לילה וכמבואר בשו"ת רב פעלים יו"ד ח"א סי' יד וח"ב סי' ז'. וצ"ע.
