"עשבים" פרחים נאים בחג השבועות
כתב הרמ"א (שם) נוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה.
וכמה טעמים לדבר: יש שנתנו טעם דכתיב: "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא" ומשום שהר סיני קודם מתן תורה התמלא עשבים נאים שקישטו את ההר לכבוד כך שהתורה ניתנת עליו, וזכר לכך מקשטים את בית הכנסת קישוטים אלו (משנ"ב תצד סק"י). ויש מי שנתן טעם שבעצרת נידונים על פירות האילן (מג"א תצד סק"ה, שו"ע הרב שם אות טו).
ואולם דנו הפוסקים האם מותר לקשט את הבית או ביהכנ"ס "בעצים": יש מי שכתב שנוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים משום שבחג נידונים על פירות האילן (משנ"ב שם). אולם הגר"א ביטל מנהג זה משום שנחשב מנהג גוים שכך דרכם בחג שלהם לקשט הבתים ובתי התיפלה שלהם בעצים.
ובדעת הגר"א דנו הפוסקים האם תקנתו גם על עשבים או רק על אילנות: יש אומרים שאין נתינת העשבים בביהכ"נ או בבית בכלל חוקות הגוים ומותר (שלמי מועד בשם הגרשז"א זצ"ל). ויש אומרים שכוונת הגר"א שאף אין לקשט בעשבים משום חוקות הגוים (שו"ת אג"מ יו"ד ח"ד יא ה). ויש מי שכתב שכן נהג החזו"א (הלכות חג בחג שבועות עמוד קיב).
ואע"פ שיש מפקפקים במנהג זה הנח להם לישראל, ובפרט שהוא מנהג קדום וכן הוא מנהגינו (חזו"ע יו"ט עמוד שיז).
האם מותר לקשט את בית הכנסת או את הבית בחג
מותר לקשט את בית הכנסת בחג אע"פ שקישוטים אלו מאכל בהמה ומוקצים הם, כיון שחישב עליהם קודם החג לקשט את בית הכנסת, ופשוט הדבר שיכולים לקשט ערב החג, חוץ מבאופן ששבת קודמת לחג שאסור משום מכין משבת ליו"ט (משנ"ב תצד סק"ט).
