מה זה עירובי תבשילין? למה עושים עירובי תבשילין?
עירובי תבשילין – אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך שבת אלא על ידי עירוב תבשילין, דהיינו שמתחיל לבשל את צורכי השבת בערב יום טוב, ועל סמך זה יכול להמשיך לבשל ביום טוב לצורך השבת. ולכתחילה יקדים להכין את צרכי השבת בשעות המוקדמות של יום טוב באופן שיהיה ראוי לאכילה ביום טוב. (שו"ע סימן תקכז).
איך עושים עירובי תבשילין?
לוקחים לחמניה וביצה קשה או קופסת טונה וכדו' לצורך העירוב. ומברך ברוך אתה י"י אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על מצות עירוב. ואומר: בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (ביאור – בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת).
וצריך להבין מה שאומר, ומי שאינו מבין יאמר בכל לשון שמבין. (שו"ע סימן תקכז סעיפים א. ב. ג. רמ"א סעי' יב. בא"ח צו א, חזו"ע ערה).
ויש להצניע את פת והתבשיל של העירוב ולאוכלם בסעודת שבת (מ"ב מח).
מה עושים עם העירוב תבשילין?
יש להצניע את פת והתבשיל של העירוב ולאוכלם בסעודת שבת (מ"ב מח).
ומעיקר הדין יכול לאכלם ביו"ט אחר שהכין צרכי השבת.
אם נאכל התבשיל קודם שבישל לשבת אינו יכול לבשל, אבל אם נאכל רק הפת והתבשיל קיים יכול לסמוך ע"ז ולבשל. (שו"ע סע' טו טז).
האם מי שמתארח צריך לעשות עירובי תבשילין?
המתארחים אצל אחרים בחג וסמוכים על שולחנם באכילה ולינה, סומכים על העירוב של בעל הבית ואינם צריכים לערב בעצמם. (מ"ב נו. אול"צ ריז. חזו"ע רעז).
זוג צעיר – זוג צעיר שבאים לאכול אצל ההורים ואח"כ חוזרים לישון בביתם ושם מדליקים את הנרות, יניחו עירוב תבשילין לצורך הדלקת נרות שבת בלי ברכה, ויאמר: בדין עירובא יהא שרי לנא לאדלוקי שרגא מיום טוב לשבת. (עי' חזו"ע רעח, ילק"י תקנג).
האם מי שהולך לבית מלון צריך לעשות עירובי תבשילין? מי שלא מבשל ביום שישי צריך לעשות ערובי תבשילין?
בית מלון ומי שאינו מבשל ביו"ט – מי שמתארח בבית מלון בחג, או מי שאין בדעתו לבשל ביום טוב לצורך השבת כי הכין את צרכי השבת בערב יו"ט, מן הדין אינו צריך להניח עירוב תבשילין, ורק לכתחילה יניח לצורך הדלקת נרות שבת ויאמר ויאמר: בדין עירובא יהא שרי לנא לאדלוקי שרגא מיום טוב לשבת. (עי' חזו"ע רעח. אול"צ ריח. ועי' ילק"י תקנג-ד).
שכח ולא עירב – שכח לערב ונזכר בבין השמשות רשאי להניח העירוב ולברך עליו (רמ"א תקכז א). ואפילו ענה ברכו. (מ"ב תקכז ד. חזו"ע רפג. ודעת הבא"ח צו ס"ד ואול"צ עמ' רכ אם ענה ברכו אינו יכול לערב). ואם בבואו לביה"כ נזכר שלא הניח העירוב ואין לו פנאי לילך לביתו, יסמוך על תבשיל שבביתו ויאמר את נוסח העירוב ולא יברך. (עי מ"ב תקעז. חזו"ע רפז אול"צ ריט) ואם נזכר ביום טוב שלא עירב יכול לסמוך על עירוב רב העיר שמזכה לכל בני העיר (שו"ע ס"ז).
