דין אכסנאי בחנוכה

פסק השו"ע (תרעז א) "אכסנאי (אורח) שאין מדליקים עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עימו בשמן של נר חנוכה". ואין לומר כיון שאוכל אצלו נחשב סמוך על שולחנו, כיון שלא סמוך על שולחנו בקביעות אלא מתארח ועל כן ישתתף. וצריך לשמוע כל הברכות (משנ"ב שם סק"ד) וברור הוא שבני ביתו המתארחים עימו שייכים אף הם בהדלקה ע"י שראש משפחתם נותן פרוטה (הליכות שלמה חנוכה פי"ג ז), ומכל מקום אם בעל הבית נותן לו במתנה חלק מהשמן הרי שהשמן קנוי גם לאורח ובני ביתו ולא צריך ליתן לו פרוטה (חזו"ע חנוכה עמ' קמד).

ויש מי שאומר שיוסף מעט שמן לאכסנאי והוא מנהג טוב (משנ"ב שם סק"ג בשם הב"ח), וטעם הדבר כדי שלא יחשדוהו שלא ישתתף (הליכות שלמה חנוכה פט"ו דבר הלכה יג).

מי הוא אכסנאי

כתבו הפוסקים אכסנאי הוא מי שמשלם על שהותו במקום כגון השוכר חדר אירוח וכיוצ"ב ולכן צריך להשתתף בפרוטה עם בעל הבית או שבעל הבית יקנה לו מהשמן, ואם משכיר לו חדר ואין בעל הבית עימו כגון חדרי אירוח למיניהם צריך הדליק בעצמו ואין יכול להשתתף עם בעל הבית כיון שאינו שוהה עימו.

ובאופן הראשון שנמצא עם בעל הבית ומשלם על שהותו צריך להשתתף או שבעל הבית יקנה לו מהשמן (או יוסיף כמבואר לעיל שכן יש מחמירים), ומ"מ כתבו הפוסקים שאם משלם תשלום גלובלי על כל השהות ולא מדקדק עימו על כל דבר אינו צריך להשתתף כיון שכלול בתשלום אף שיתוף בהדלקה (אור לציון ח"ד עמו' רפו).

אולם מי שמתארח ולא משלם כלום לבעל הבית "אשר מפיתו אוכל ומכוסו שותה" (כלשון הגנית ורדים גן המלך מא) אין צריך להשתתף בפרוטות כלל.

ומתוך דברים אלו נמצאנו למדים – ההולכים להתארח אצל ההורים וכיוצ"ב בשבת או בחול וישנים שם ונמצאים שם בזמן ההדלקה, אע"פ שיש להם חדר מיוחד לישון אינם צריכים להשתתף עם בעל הבית בפרוטה כדי לצאת י"ח מצוות הדלקת נר חנוכה. ויש מי שאומר שאם יש חדר מיוחד להם ידליק בו ויצא י"ח בברכות שמברך בעל הבית (בא"ח ש"ר וישב אות טז) ומ"מ אין המנהג כן, אלא כדאמרן ולא ישתתפו כלל שמוגדרים בזה "כסמוכים על שולחן בעל הבית", (אור לציון שם וממשמעות החזו"ע שם).

והסוברים כן לא מצריכים אפילו להקנות לו מדיני חו"מ (גן המלך סימן מא, כה"ח תרעז סק"ג), ויש חולקים ומצריכים שיתן לו פרוטה שיהיה לו איך להקנות מעט השמן שנותן עבור האורח (פר"ח פרמ"ג תרעז סק"א, משנ"ב סק"ד). ויש מי שאומר שמהני כל סוגי הקנינים (הליכו"ש פי"ד אורחות הלכה הערה 60).

ואולם במוצ"ש כשחוזרים לביתם – אם חוזרים בשעה סבירה שיש עוברים ושבים ברחובות נראה לי שיכולים לסמוך על השיטות שהבאנו לעיל שהוא עד תשע בערב או עד חצות וידליקו אז בביתם בברכה, ואין לומר שידליקו עם בעל הבית כיון שמדליק בזמן שהרי במוצש"ק לא מדליקים בזמן שעדיין לא יצאה שבת ולא התפללו ערבית, ואם מתעכב הרבה ויש חשש שישאר לישון שם עם בני ביתו ישתתף בפרוטה, ואם אחר העיכוב הגדול חזר לביתו ידליק בלא ברכה (אור לציון ח"ד פמ"ז ה, ואולם כיון שבזמנינו יש הנוהגים להדליק תוך הבית כמ"ש הרמ"א ופרסום הנס יהיה לבני הבית ידליק לבני ביתו בכל שעה שיגיעו (ממשמעות חזו"ע חנוכה עמ' קנה).

בחורי ישיבות בהדלקת נר חנוכה

כפי הנזכר לעיל לשיטתנו כפסק השו"ע שבעל הבית מדליק בביתו וכל בני ובנות הבית יוצאים י"ח בהדלקתו, כיון שסמוכים על שולחנו. ובפוסקים דנו לפי שיטתנו זו בחורי ישיבה או בנות סמינר וחיילים וכיוצ"ב, הנמצאים בפנימיה כל השנה ומגיעים מדי פעם בשבתות חופשה ובבין הזמנים וכיוצ"ב האם נחשבים עדיין סמוכים על שולחן אביהם, ומסקנתם: שנחשבים "סמוכים" ואינם צריכים להדליק נר חנוכה בישיבה כלל, והוא בתנאי שודאי מדליקים בביתם ומכוונים להוציאם י"ח הדלקת נר חנוכה (אור לציון ח"ד פמ"ז א) ואם לא בטוחים שהדליקו עליהם בביתם וכוונו לא לצאת י"ח בהדלקה שמדליקים בבית וידליקו בברכה ועדיף שאחד ידליק וישתתפו עימו בפרוטה (שם).

ומ"מ כשמדליקים בבית המדרש (כדין הדלקה בבית הכנסת כמבואר בסי' תרעא ז) יהיו נוכחים כדי לשמוע הברכות לענות אמן (שם, חזו"ע חנוכה עמ' קמט). ויש מי שאומר שידליקו בלי ברכה (הליכות שלמה חנוכה פי"ד יב). מ"מ המנהג הרווח אינו כן אלא כסברא ראשונה שאינם צריכים להדליק כלל. (ולבני אשכנז פשוט וברור שמדליק כ"א בפני עצמו כפסק הרמ"א תרעא א והוזכר לעיל).

בחורי ישיבה בא"י והוריהם בחו"ל האם יוצאים י"ח בהדלקת ההורים

כתבו הפוסקים לשיטתנו כפסק השו"ע ראש המשפחה מדליק לכלום וחשיב "מהדרין מן המהדרין", בחורים הנמצאים בא"י והוריהם בחו"ל שפיר יכולים לסמוך על הדלקת הנרות של ההורים (חזו"ע חנוכה עמ' קנ, שלמי מועד עמ' רד בשם הגרשז"א שצ"ל, וכן נראה במנחת יצחק ח"ז מז), ומ"מ אם הפרש הזמנים הוא שבני הבית ידליקו אחר הבחור שבא"י יכול להדליק בברכה כאן בא"י (חזו"ע שם), ומ"מ אינו חייב להדליק באופן זה אלא "רשאי" (קובץ יחוה דעת ח"ג מאמר הרב י נחשון בשם מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א).

חתן ביום חופתו איפה ידליק נרות חנוכה

כתבו הפוסקים שאם יכול להגיע לבית שעתיד לגור בו בשעת פלג המנחה ידליק בברכה בזמן זה (כמבואר בסי' תרעא א מי שלא יכול להמתין לזמן הראוי ידליק בפלג המנחה), ואם לא יכול ימנה שליח לעשות כן (אור לציון ח"ד פמ"ז ו ובהערה).