ש. אשה שלשה שתי קילו קמח על דעת שקילו אחד תאפה ממנו חלות, וקילו שני לטגן סופגניות בשמן עמוק, האם מחויבת להפריש חלה?
ת. אם אח"כ מטגנת את הבצק העומד לטיגון ללא שינוי בלישה, היינו שלא מוסיפה בבלילה שמן או סוכר וכדו', העיסה כולה מחויבת בחלה, ומברכת. אך אם משנה היא את מרקם העיסה קודם הטיגון אינה חייבת בחלה.
בשו"ע (יו"ד סי' שכט ס"ד) פסק כדברי ר"ש שכל שאופה מעט אף ששאר הבצק עומד לבישול וכדו', אותו מיעוט מחייב את כל העיס בהפרשת חלה. והטעם דגזרו שמא ימלך ויאפה את כל הבצק. ולענין הברכה הסיקו האחרונים כהב"ח ודלא כמהרש"ל שכתב שאין מברכין על עיסה זו. ובאם שינה את מרקם הבצק קודם הטיגון הטעם משום שהוא כעיסה העומדת ליחלקשאינה מצטרפת לשיעור חלה. ונחלקו האחרונים בדעת הב"י האם דווקא אחר שתאפה המקצת מתחייב בחלה (כן דעת הש"ך ודלא כהט"ז שם) או לא, ולכאורה יש להחמיר בכה"ג לא להפריש עד שתאפה. אך מ"מ אם כל הבצק עומד מתחילה לטיגון נוהגים להפריש חלה בלא ברכה, משום שיש מחלוקת בראשונים אם בצק העומד לטיגון חייב בחלה או לא, וספק ברכות להקל.
