מוסר

הסוד לאהבת השם: איך באמת מתחילים לאהוב את אלוקים?

הרב יצחק פרחי שליט"א

חשיבות מצוות אהבת השם והקושי ביישומה

  • הקדוש ברוך הוא מתזכר אותנו פעמים רבות על המצווה לאהוב אותו.

  • אזכורים אלו מופיעים פעמיים בכל יום בקריאת שמע (בפרשה הראשונה "ואהבת את השם אלוקיך" ובשנייה "והיה אם שמוע"), וכן מהווים חלק מרכזי במצוות תפילין (לזכור את החיוב לאהוב את הקב"ה) ובמצוות מזוזה.

  • השאלה המרכזית שעולה מכך היא: אם ציווי זה כה חשוב וחוזר על עצמו, האם אנו באמת מקיימים אותו ויודעים כיצד לעשות זאת?

שני המרכיבים המרכזיים של האהבה

  • המושג "אהבה" כולל בבסיסו שני רבדים מרכזיים:

    • השתוקקות: החלק שבו האדם רוצה בקשר ומרגיש חסר כאשר הוא אינו נמצא ליד מי שהוא אוהב. בהקשר של אהבת השם, מדובר בתחושת חיסרון משמעותית בחיים כאשר אין קשר רציף עם הקדוש ברוך הוא.

    • מחויבות: תחושת המחויבות שנוצרת כלפי הצד השני מתוך הקשר.

  • כל מערכת אהבה תקינה ובריאה בעולם חייבת לכלול את קיומם המלא של שני האלמנטים הללו.

הדרך להגיע להשתוקקות: שינוי תפיסתי

  • הכלל הבסיסי להשגת "השתוקקות" הוא ההבנה שהקשר עם הצד השני הוא טוב ורווחי עבורנו.

  • הבעיה הגדולה ביותר באהבת השם היא התחושה השגויה שהקדוש ברוך הוא רוצה "לקחת" מאיתנו, במקום ההבנה שהוא מעוניין רק "לתת" לנו.

  • ברגע שמשנים תפיסה זו ומבינים שהקדוש ברוך הוא רק רוצה לתת, נוצר באופן טבעי רצון להתקרב אליו, שכן בני אדם רוצים להתקרב למי שמיטיב עמם ולהתרחק ממי שלוקח מהם.

  • הקדוש ברוך הוא ברא עולם שלם, כולל כוכבים, מזלות ואת כל היקום, רק כדי לקחת יהודי ולהעניק לו טוב ללא גבול, מתוך אהבה אינסופית שקשה לתפוס בשכל.

דוגמאות מהמקורות לביסוס התפיסה

  • מסילת ישרים: הספר פותח במשפט "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו", ולאחר מכן מסביר שהאדם נברא "להתענג על השם". הסיבה שעונג נחשב כ"חובה" היא משום שהקדוש ברוך הוא אינו חסר דבר ואינו צריך מאיתנו כלום. ה"חובה" היחידה שלנו כלפיו היא פשוט לקבל ממנו את מקסימום ההטבה ולאפשר לו להעניק לנו את הטוב שהוא רוצה לתת.

  • ספר החינוך (פרשת תרומה): בביאור הציווי לבנות בית מקדש ולהקריב קורבנות, מסביר החינוך שהקדוש ברוך הוא אינו צריך בית או קורבנות. עבודת השם אינה נועדה לתת משהו לבורא, אלא לאפשר לנו לעשות מעשים שדרכם יתאפשר לקב"ה להיטיב עמנו יותר ויותר, ללא גבול. הקב"ה, כביכול, הגביל את עצמו להעניק לנו את הטוב רק כאשר נהיה ראויים לו.

  • נפש החיים: משמעות המילה "ברוך" (כמו ב"ברוך אתה השם") היא לשון תוספת. מכיוון שהקדוש ברוך הוא שלם ומוחלט ואי אפשר להוסיף לו דבר, משמעות הברכה היא בקשה שהעולם וישראל יזככו את עצמם ויהיו ראויים לטוב, כך שההגבלה שהקב"ה לקח על עצמו תוסר והוא יוכל להשפיע ולהוסיף לנו את כל השפע שהוא באמת חפץ לתת.

מסקנה מעשית והסתכלות יומיומית

  • מי שמאמץ הסתכלות זו מבין שכדי לאהוב את הקדוש ברוך הוא, יש לחפש את כל המקומות וההזדמנויות שבהם הקב"ה רוצה להיטיב עמו.

  • כאשר קמים בבוקר, ניתן לראות זאת בפעולות כמו נטילת ידיים, שנועדה לקדש אותנו בקדושתו של הקדוש ברוך הוא כמו כהן גדול שמכין עצמו לעבודת היום.

  • דוגמה נוספת היא הברכה "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים", המזכירה לנו שמתוך מיליארדי אנשים בעולם, הקדוש ברוך הוא בחר בנו כדי לתת לנו את המקסימום טוב. הבנה זו אמורה לגרום לנו להרגיש ברי מזל ולהרגיש את האהבה האינסופית כלפינו.

  • התבוננות רציפה ברעיונות אלו תזכה אותנו להגיע להיבט הראשון של אהבת השם, שהוא ההשתוקקות לקשר שדרכו הקב"ה יכול להעניק לנו עוד ועוד טוב.

נושאים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button