שאלה: האם מותר להשתמש בסכין יפני לצורכי מאכל ללא טבילה.
תשובה: כלי שאינו נועד לצרכי סעודה כגון סכין יפני לכתחילה אין להשתמש בהם לצורכי מאכל ורק אם הוא שעת הדחק ובדרך עראי מותר.
מקורות: נשאלתי בדין זה כי מצוי מאוד בטיולים וכדו' שבאים לאכול דבר מה ושכחו להביא איתם סכין מטבח, ושואלים אם מותר להם להשתמש בסכין יפני וכדו' לשימוש חד פעמי.
הנה לכאורה נראה שיש לאסור בזה ע"פ מה שכתב הרמ"א (סעיף ח) אבל הראשון אסור להשתמש בו לצורכי סעודה אפילו דרך ארעי בלא טבילה אף על פי שלקחו לצורך קלפים. ע"כ. הרי שאף שהכלי נועד לצורך חיתוך קלפים אסור להשתמש בו לדברי מאכל אפילו באופן ארעי. וכדבריו פסקו הש"ך, והט"ז, והפרי תואר (אות יא).
אולם הפרי חדש (אות יט) כתב להקל דבכה"ג אין צריך טבילה, וטעמו דאזלינן בכלי אחר רוב תשמישו וכל כלי שאינו מיוחד להשתמש בו מאכל אף שלפעמים רגילים להשתמש בו מאכל אין צריך טבילה. וכן מוכח מדברי השו"ע (סעיף ד) שכתב דחצובה אינה צריכה טבילה. וכתב שם הפרי חדש דמיירי אף בכה"ג שלפעמים מניח ע"ג דברי מאכל, א"צ טבילה משום שאזלינן בכלים אחר רוב תשמישם. וכן פסקו בשולחן גבוה (ס"ק כז) ועוד, וכיו"ב פסק הבן איש חי (מטות סעיף יא) שדן בקערות גדולות שהיה הדרך לכבס בהם ואירע להם שמחה גדולה ורצו לבשל דברי מאכל באותם קערות, וכתב להתיר, מאחר ומותר להשתמש בכלים שאינם טבולים בדרך עראי. אמנם מנהג האשכנזים להחמיר בזה וכדברי הרמ"א וש"ך וט"ז.
ולכאורה היה מקום לומר דבכה"ג שהכלי מעיקרא נועד לצורך כלי מלאכה אף הרמ"א ודעימיה יודו להקל, שהרי הרמ"א מיירי בכה"ג שהכלי נוצר מעיקרא לכלי סעודה אלא שאותו אדם ייחד אותו לצורך חיתוך קלפים בשעה שקנאו ולכן קמ"ל שאם הוא רוצה להשתמש בו דרך עראי חייב בטבילה, כי אז הוא מחזיר את הכלי לצורך השימוש שבשבילו הוא מיוצר. משא"כ היכא שהכלי נועד לצורכי מלאכה ולא נועד לצורכי אכילה כלל, אלא שעכשיו הוא נצרך להשתמש בו לצורך סעודה בדרך עראי שמא י"ל דבכה"ג כו"ע יודו שלא חייב בטבילה כלל.
ובאמת שכן כתב להדיא בפרי תואר (אות יא) דמה דאיתא בשו"ע (סעיף ה) במספרים דנקבו בהם ירק א"צ טבילה, היינו משום שאין המספרים נועדו לנקב בהם ירק, וזה שמנקב הירק בטלה דעתו אצל כל אדם, משא"כ בסכין של קלפים. ע"כ.
אך למעשה נראה שאין בזה מן ההכרח להקל, מאחר ומקור דברי הרמ"א הוא מדברי האיסור והיתר הארוך (דין פה), ואיתא התם בזה"ל: סכין קטן של סופרים שחותכין בהם קלפים אסור לאכול בהם עראי אם לא טבלם. ע"כ. הרי שמיירי בסכין של סופרים ולא בסכין של אכילה שייחדו לצורך חיתוך קלפים, ואפה"כ כתב לאסור מלהשתמש בו בדרך עראי.
ולדינא אף שהפרי חדש כתב להקל גם בזה, וכן הסכים הרב שולחן גבוה, מכל מקום הרב זבחי צדק (אות נב) העלה להחמיר לטובלם בלא ברכה וכסברת הש"ך והט"ז והפרי תואר. וכן פסק בבן איש חי (מטות סעיף טז). וכיו"ב כתב מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז (חיו"ד סימן ט) שכן ראוי להחמיר בזה כדעת הרמ"א וסיעתו. ובפרט שכן מוכח ג"כ בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תשמה). אולם בשעת הדחק ראוי לסמוך על הפרי חדש וסיעתו, כיון שהוא מרא דאתרא שלנו. וכמ"ש בשו"ת ישיב משה שתרוג (סי' לד), שבכל דבר שלא נתבאר בדברי מרן יש לפסוק כהפרי חדש, אשר דבריו סולת נקיה, ושכן קבלו בשם הגאון ר' ישועה בסיס זצ"ל, ושכן המנהג. ע"ש. עכ"ל. ועל כן למעשה ראוי להחמיר שלא להשתמש בכלים אלו לצורך הסעודה, אולם בשעת הדחק יש להקל.
הרב יעקב ישראל נקי שליט"א
מחבר ספר "טבילת כלים למעשה"
רב ומורה צדק "יחווה דעת"
