שאלה:
הגיע לשמחת 'בר מצוה' ונזכר שלא קנה שום מתנה ובא בידיים ריקניות, ואמר לחתן בר מצוה ש'בלי נדר' יתן לו איזה מתנה, וחלפו ימים רבים עד שנזכר שטרם קיים מוצא פיו, ושואל אם יש חשש אם לא יתן שום מתנה או שחייב לקיים דברו וככל היוצא מפיו יעשה.
תשובה:
אם נתכוין באמת ליתן לו מתנה וגם המקבל (החתן בר מצוה) הבין כן מצורת הדיבור שלו, צריך לקיים דברו וככל היוצא מפיו יעשה, אבל אם אמר זאת כאמירה בעלמא באופן שגם המקבל לא סמך דעתו על כך וסבר דאינו אלא "פטומי מילי בעלמא" אין חשש אם לא יתן לו איזה מתנה.
מקורות:
בגמ' ב"מ (מט.) נחלקו רב ור' יוחנן אם יש בדברים בעלמא (הבטחת בפה בלא שום מעשה קנין) משום מחוסר אמנה, ונפסק בשו"ע (חו"מ סי' רד ס"ז וסי"א) כר' יוחנן דיש בזה משום מחוסר אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו. ולכן נפסק (שם ס"ח וסי' רמג ס"ב) דמי שאומר לחבירו שיתן לו מתנה ולא נתן הרי זה ממחוסרי אמנה.
ואמנם מבואר בגמ' שם דכל זה במתנה מועטת משום שסמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו, אבל מתנה מרובה אין בה חסרון אמנה, שהרי לא האמין זה שיתן לו מתנה זו. וכן מבואר בשו"ע (סי' רד ס"ח וסי' רמג ס"ב).
והנה כשמבטיח איזה מתנה ואומר 'בלי נדר', אין זה פוטרו מלקיים הבטחתו, רק שאם אינו מקיים אינו עובר על נדר, אבל עדיין הוא בכלל מחוסר אמנה. וכן מבואר להדיא בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' קנו אות א), ושכן העיר הגרי"ש אלישיב ז"ל דההמונים טועים בזה וסוברים דדבר שמקבלים בלי נדר אין חיוב כלל לקיים כל כך. וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב (סי' תעו) וח"ג (סי' קס).
אלא שהמציאות בלשון בני אדם בזמנינו עכ"פ, שכאשר מוסיפים תיבות אלו 'בלי נדר', הם כאומרים 'בלי התחייבות כלל לקיים את אשר אמרתי', ולפי"ז שפיר איכא למימר דאינו בכלל מחוסר אמנה אם אינו מקיים מוצא פיו, כיון דלא סמכא דעתיה דמקבל, שהרי יודע שאין בהבטחתו אלא פטומי מילי, ואינו בטוח כלל שיקבל ממנו מתנה ביום מן הימים, וכל כי האי גוונא ליכא למיחש למחוסר אמנה (והוי כמתנה מרובה דליכא משום מחוסר אמנה משום דלא סמכא דעתיה). וכן הסכים לזה הגאון ר' יעקב מאיר שטרן שליט"א. וע"ע בספר כל נדרי (פ"א סט"ו ובהערה אות לד).
וכמובן שהכל לפי הענין, כי בנדון השאלה שלפנינו אם הוא חבר טוב או קרוב משפחה יתכן דבאמת החתן בר מצוה סמך דעתו על כך, משא"כ אם אינו אלא איזה אורח בעלמא, והכל לפי הענין וצורת הדיבור. אבל באופן כללי בהרבה פעמים אמירת 'בלי נדר' בלשון בני אדם בזמנינו מתפרשת כאי קבלת אחריות, ואין בזה משום מחוסר אמנה וכנ"ל.
