מצרים מיצר.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים (פסחים קטז:)
בפשטות כוונת בעל ההגדה היא שאנחנו צריכים לדמיין כאילו אנו יוצאים עכשיו ממצרים.
אבל בעלי חסידות מבארים שמצרים הוא מלשון מיצר והגבלה (1), ולכן האדם צריך לראות דהיינו ולהאמין שיוכל לצאת מהמצרים שלו, מהמיצר הרוחני שלו, איך עושים את זה בפועל?
בכל חג יש שפע משלו וביום טו של פסח שאז היה מכת בכורות והיציאה ממצרים, יש כח לכל אחד ואחד לצאת מהמיצר הרוחני שלו (2).
ונביא ב' אופנים איך לצאת מהמיצר והקושי:
א – תפילה, וכמו שתפלת עם ישראל עוררה רחמי ה׳ להוציאם ממצרים (3), כך אנחנו על ידי תפילותינו יכולים לעורר רחמי שמים שיוציאנו ממצרינו וצרותינו, וכמו שכתוב מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה (תהילים קיח ה)
ב – כמו שעם ישראל היו צריכים לעשות ברית מילה וקרבן פסח לפני יציאת מצרים כדי שיהיה להם מצוות לצאת ממצרים(4) כך אנחנו כדי להפוך לכלי הראוי לקבל ברכת שפע רוחני לא מספיק להתפלל צריכים גם לעשות מעשים המראים רצון להתקרב לה׳ ותורתו, ואז מגיעים לפתחו לי כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם (5).
מקורות: 1 – ליקוטי הלכות הלכות ציצית ג י, עי׳ ליקוטי שיחות (יא ניסן התשל״ד בכל דור ודור אות ג, וידוע נקודת הביאור בזה…), ובספר היום יום (ד שבט, מצרים הוא לשון מיצר וגבול…)
2 – שמות פ״ב כג ובפ״ג ז ופסוק ט; דברים פכ״ו ז
3 – אור החיים (במדבר פכ״ג כב)
4 – שמות פי״ב ו רש״י
5 – שיר השירים רבה (ה ב, עי׳ זהר אמר כו) פתחו לי פתח…; יומא לא. – אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה. מלמטה מקדשים אותו מלמעלה
