האם מכשיר סליסר חייב בטבילת כלים.
הרב יעקב ישראל נקי שליט"א - מורה צדק "יחווה דעת"
שאלה. האם מכשיר סליסר חייב בטבילת כלים.
תשובה: המכשיר עצמו אם הוא עשוי מפלסטיק אינו צריך טבילה. אבל הסכינים של הסלייסר שחותכים בהם ירקות הנאכלים כשהם חיים צריכים טבילה בברכה.
מקורות: כתב הטור (יו"ד סימן קכ) וז"ל: אבל שאר כלים כגון מספרים וכיו"ב שאינם מצורכי סעודה, או כלים שהם מצורכי סעודה ואינם משל מיני מתכות, לא, וכתב הפרישה (אות ח) דמיירי אף במספרים שנוקבים בהם את הירק ואפילו הכי לא מיחשב מעיקר תיקון הסעודה, וכן דעת הט"ז (אות ז), והש"ך (אות יא), והזבחי צדק (אות כח), ודלא כמש"כ הב"ח (אות ד) לחייבו בטבילה דהגם שהוא אוכל נפש לענין איסור משכון מ"מ כאן אינו כלי סעודה, ושכן הדין שם לגבי מחרישה וסכין של שחיטה שהם אוכל נפש לענין משכון ואינו דין לענין טבילת כלים.
אכן דעת הפרי חדש (אות יג) להצריך טבילה דחשיבי כלי סעודה כמו סכין שמחתכים בו האוכל, וכתב שדברי הש"ך אינם מחוורים דמה בכך שאי אפשר להשתמש בו למאכל אחר סוף סוף הרי משתמש במספרים לעניין מאכל, ולפיכך עיקר הדין בזה כדברי הב"ח. והפרי תואר (ס"ק ז) כתב שאם חותכים במספרים ירק שנאכל חי צריך טבילה.
ודע שנחלקו הראשונים בפירוש מספרים של ירק, והובא בבית יוסף או"ח (סימן תריא), דיש מן הראשונים שפירשו שנועד לחתך העלים מן הקלחים כדי להשוותם שיהיו מוכנים לחתכן. ויש שפירשו תיקון הירק לאכילה ע"י הסרת העלים המעופשין וקיצוץ השאר. אולם יש מהראשונים שפירשו דמיירי שמדיח הירק. והנה לשני הפירושים הראשונים דמי לסכין של שחיטה שמשתמש בו כאשר המאכל עדין לא ראוי לאכילה, וה"נ הירק עדין לא ראוי לאכילה שעוסק בתיקונו שיהיה אח"כ ראוי לאכילה, אולם לדעת הפירוש האחרון מיירי בשטיפת הירק כשהוא ממש ראוי לאכילה. וע"פ זה נראה שהש"ך והט"ז והפרישה סברי כפירוש א' וב' ומשום כך כתבו שאין צריך טבילה כלל, אולם הפרי חדש שחלק סבר כפירוש הג' שהוא תיקון הסופי וחשיב כלי סעודה שמחתכים אותו סמוך לאכילה ממש ודמי לסכין שמחתכין בו האוכל ולכן כתב שיש להטבילו.
ולפ"ז נראה שבסכיני קילוף של ימינו כגון סוגי המקלפים למיניהם או מכשירי חיתוך ירקות לצורות שונות, כולי עלמא יודו שיש להטבילו בברכה, שהרי הגם שהדרך לקלף בו תפוחי אדמה והם לא ראויים לאוכלם חיים ובעי עוד תיקון, מ"מ מאחר ואין הכלי מיועד אך ורק לחיתוך התפוחי אדמה אלא אף לשאר דברים שנאכלים חיים כמלפפון, גזר, קולורבי, וכרוב, ושיש לדונו כמי שהוא משמש את המאכל עצמו ועל כן הדין שיש להטבילו בברכה, ובאמת אם יש לו סכין קילוף שמיועד לקילוף תפוחי אדמה בלבד, וכן סכין הנועד להוציא תכולת הקישואים או החצילים לצורך הכנת ממולאים, לדעת מרן השו"ע אין צריך טבילה וכדין סכין של קצבים שהרי המאכל עדיין צריך תיקון עדין, ולדעת הרמ"א יש להטבילו בלא ברכה. ומכל מקום למעשה נראה שטוב להטבילו בלא ברכה דלא גרע ממפצח אגוזים שהגם שמעיקר הדין אין צריך טבילה כתב הגר"ע יוסף בהליכות עולם (ח"ז עמוד רסו) שטוב להטבילו בלא ברכה.
הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מחבר ספר "טבילת כלים למעשה"
