שכח לערב ונזכר בבין השמשות רשאי להניח העירוב ולברך עליו (רמ"א תקכז א). ואפילו ענה ברכו. (מ"ב תקכז ד. חזו"ע רפג. ודעת הבא"ח צו ס"ד ואול"צ עמ' רכ אם ענה ברכו אינו יכול לערב). ואם בבואו לביה"כ נזכר שלא הניח העירוב ואין לו פנאי לילך לביתו, יסמוך על תבשיל שבביתו ויאמר את נוסח העירוב ולא יברך. (עי מ"ב תקעז. חזו"ע רפז אול"צ ריט) ואם נזכר ביום טוב שלא עירב יכול לסמוך על עירוב רב העיר שמזכה לכל בני העיר (שו"ע ס"ז).
