האם מותר לשמוע שירים שקטים בימי ספירת העומר

שאלה: האם מותר לשמוע שירים שקטים בימי ספירת העומר.

תשובה: אין לשמוע שירים המלווים בכלי נגינה בין שירים רועשים ובין שירים שקטים ורק מי שהוא חולה (שנוטל כדורים להרגעה או נפשיים) ומוכח הדבר ששמיעת שירים יועיל לרפואתו מותר לשמוע שירים בימי הספירה כיון שהוא לצורך רפואה ולא לצורך שמחה.

בברכה הרב יעקב ישראל נקי
מח"ס שו"ת בית היין

מקורות: הנה יש שרצו לומר שדוקא שירים עם מוזיקה רועשת יש לאסור שכן דרכם להביא לידי ריקוד ומחול, משא"כ שירי שקטים שאין בידם להביא לידי ריקוד ומחול מותר בימי הספירה. שהרי איסור שמיעת שירים בימי הספירה לא הוזכר בפוסקים הקדמונים, אלא האחרונים הוציאו דין זיעה מדברי המגן אברהם (סימן תצג סק״א, וסימן תקנא סק״י) שכתב שלעשות ריקודים ומחולות של רשות נהגו לאסור, ואף מי שעשה שדוכים אסור לעשות ריקודים ומחולות. ומזה כתבו האחרונים לאסור גם שמיעת שירים כיון שיש בהם שמחה. וכ"כ בערוך השולחן (סימן תצג סעיף ב) שלעשות שידוכים ולכתוב תנאים מותר שמא יקדמנו אחר, ומותר לעשות סעודה אך לא בריקודים ומחולות, וכ"ש שאסור לזמר בכלי זמר. וכ"כ הגר"מ פינשטיין בשו״ת אגרות משה חלק א׳ (סימן קסו) שאפילו לדעת המתירים לשמוע שירים עם כלי נגינה בשאר ימות השנה, בימי הספירה יש לאסור לכל הדעות. וכ"ה באגר"מ (אורח חיים ח"ג סימן פז). וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"א (סימן קיא) ובשו"ת קנין תורה ח"ב (סימן צט). ובשו"ת יחוה דעת ח"ו (סימן לד). ועוד. ולפ"ז יש שרצו לומר דדוקא בשירים רועשים יש לאסור דדמי לריקוד ומחול או שיבוא מזה לידי ריקוד ומחול, אבל בשירים שקטים שלא יבוא מהם לריקוד ומחול יש להקל. וכן ראיתי שכתב בספר הליכות שלמה (עמוד שס) בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל לחלק בין שירה המעוררת לריקוד ומחול לשירה המרוממת את האדם ואינה מביאתו לריקוד ומחול שמותרת.  ועין עוד מש"כ לקמן (עמוד תיב) בדיני בין בין המצרים שאינו אסור אלא בסוג השירים המעוררים לריקוד. עי"ש.

ובאמת שיש לדון בדבריו שמדברי האחרונים הנ"ל שכתבו לאסור שמיעת שירים לא חילקו בין שירים שקטים לרועשים. שהרי עצם שמיעת שירים בימי החול הוא דבר שתלוי במחלוקת הפוסקים ונהי שנהגו להקל בזה בימי השנה מ"מ בימי ספירת העומר ובימי בין המצרים לא התירו ומה לי שירים רועשים ומה לי שירים שקטים סו"ס כל שנעשה ע"י כלי שיר יש לאסור. וגם בחזון עובדיה יום טוב (עמוד רנח) שכתב לאסור שמיעת שירים לא חילק בין שירים שקטים לרועשים, דבכל אופן יש לאסור. ועין גם בשו"ת יחוה דעת (שם) שהרחיב יותר בדין זה ולא חילק בסוגי השירים דבכל אופן יש לאסור. עי"ש. ומה גם שגם בשירים שקטים יכולים לבוא לריקוד ומחול שהרי בישיבות הקדושות יוצאים במחול בשירי דבקות וערגה וגם בזה יש לאסור מאותו הטעם.

ומלבד זאת הלא מדברי הערוך השולחן הנ"ל משמע ששמיעת כלי זמר הוא יותר חמור מריקוד ומחול, וע"כ הטעם הוא משום שיש בדבר זה ריבוי שמחה, והיינו שעיקר הטעם לאסור הוא משום השמחה שיש בדבר, דהיאך ישמח בימי האבל על תלמידי רבי עקיבא, ומשום כך אסרו כל דבר שיש בו משום שמחה ובכלל זה ריקוד ומחול ושמיעת שירים  בכלל זה, וכיון שכן מה לי אם הם שירים שקטים או רועשים סו"ס בשמיעת שירים יש בדבר משום שמחה ולכן יש לאסור בכל אופן. ועין גם בהערות לספר הליכות שלמה (שם הערה 54) שכתב שהוסיף רבינו שאין לנהוג היתר זה בשופי דסו"ס נהגו במיעוט שמחה בימים אלו ורק כשקיימת סיבה לכך יש להתיר.

וביותר נראה שלא התיר הגרשז"א אלא בשמיעת נגינות קלאסיות או קטעי חזנות המלווים בכלי נגינה שאין בהם מקצבים וריבוי כלי נגינה אלא ליווי מוסיקלי של פסנטר וכדו' שודאי בזה לא ניתן להגיע לידי מחולות ושמחה, אבל בשירים השקטים שלנו בודאי שלא התכוין להתיר כיון שיש בזה ריבוי כלי נגינה ומקצבים כפי שנוהגים לשורר במקהלות בזיצ'ים וכדו', וכידוע שהדבר מביא לידי שמחה גדולה. ומסתבר שאף במה שדיבר הגרש"ז הוא על סוגי הנגינה שהיה מצויה בזמנו שעדין לא היתה התפתחות גדולה במוזיקה כפי שיש לנו היום באיכות השמיעה ובטכנלוגיה המתפתחת של המוזקה שלנו. וגם שהוא דעת יחידאה בזה הענין, שבקוטנרס וספרתם לכם (סנדר עמוד ח) כתב משם הגר"מ הלברשטאם והגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי לאסור שמיעת קטעי חזנות המלווים בכלי נגינה בימי הספירה הגם שלא מביאים לידי ריקוד ומחול. ובכלל יש שכתבו לאסור בימי הספירה אף בשמיעת שירים דרך הפה בלבד בלא כלי נגינה, וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן לג). וכן הביאו משמיה דהגר"נ קרליץ. ואף שלמעשה המנהג שלא כדבריהם מ"מ יש לאסור בשמיעת כלי נגינה אף שלא מביאים לידי ריקוד ומחול.

ועין גם בילק"י דיני ספירת העומר (עמוד תמב) שכתב דבימי הספירה יש לאסור כל דבר שיבוא מזה לידי שמחה ומזה נקטו האחרונים לאסור לשמוע גם שירי בכלי זמר ולא משנה אם מנגן בכלי ממש או ששומע דרך הטיפ או הרדיו וכפי שהנהיגו גדולי הדורות לאסור ודלא כמי שהורו כמה קולות בזה אחר שאין האיסור מפורש בדברי רז"ל לגבי ימים אלו שצריכים אנו לילך בעקבותיהם של גדולי הדורות ולא לעשות חדשות והאריך בזה בשו"ת מנחת יצחק ח"א (סימן קיא) ובשו"ת שבט הלוי חי"א (סימן קכה) ועוד. ולגבי מש"כ הגרש"ז אוירבך כתב (בעמוד תמה) שיש לעין בדבריו. ומ"מ חולה שייטב לו ע"י שמיעת מוזיקה ומוכח שהדבר יועיל לרפואת החולה יכול לשמוע לכתחילה שירים בכל ימי ספירת העומר כיון שאינו למטרת שמחה אלא למטרת רפואה ולא נהגו להחמיר אלא בנגינה למטרת שמחה. ועין גם בהליכות שלמה (שם) שכתב שפעם הורה הגרש"ז להתיר נגינה בכלי פסנתר בבית חולנית כדי לחזק רוחה, בהטעימו אטו גרע מחטטין שהתירו לסוך ראשו מפניהן מפני שאין זה לתענוג. עי"ש.