ממתי מברכים מזונות על מצה מרובעת

שאלה: מאיזה זמן לאחר הפסח מברכים על מצות קשות ברכת מזונות.

תשובה: במוצאי פסח עדין מברכים המוציא כיון שעדין אין חמץ ברוב החנויות. אמנם למחרת בבוקר מברכים מזונות, והגם שהוא בעצמו עדין לא הכניס חמץ לביתו, מ"מ כיון שברוב המקומות יש חמץ כבר אין על המצות דין לחם ולכן יברכו מזונות.

בברכה הרב יעקב ישראל נקי מח"ס שו"ת בית היין

מקורות:

עין בחזו"ע ברכות (עמוד סד למטה) שאחר שהוכיח שמנהג הספרדים לברך מזונות על מצות בכל השנה כתב, ומיהו במוצאי חג הפסח שעדיין לא נמצא בשוק לחם חמץ, אפשר לברך על המצה המוציא וברכת המזון לכל הדעות. ע"כ. ומשמע מזה שלמחרת בבוקר יש לברך עליו מזונות כפי המנהג מאחר ונמצא לחם חמץ בשוק, ולכן על אף שיש אנשים שעדין  לא אכלו חמץ מ"מ כבר אינו בכלל לחם כיון שמצוי ברוב המקומות לחם חמץ, וע"כ גם הם יברכו מזונות על אכילת מצה.

ועין גם בילק"י ברכות ח"א (עמוד תקעב) שתלה דין זה בחקירה, למה מברכים בפסח ברכת המוציא על המצה, האם מפני שיש איסור אכילת חמץ, או מפני שאין דבר אחר לאכול והוא הלחם המצוי, ולכן מברכים המוציא. ונפק"מ למוצאי פסח שמותר לאכול חמץ, ומאידך אין חמץ מצוי. והביא דברי החזו"ע הנ"ל שכתב מסברא שהטעם הוא משום שאין חמץ מצוי לאכול, ולכן במוצאי פסח שעדין אין חמץ מצוי לאכול מברכים המוציא לכל הדיעות. וביאר שם בדעת אביו, דכיון שאין רוב הבריות משיגים לחם במוצאי הפסח שהרי רוב חנויות ישראל סגורות, לפיכך המנהג שמברכים על המצה במוצאי פסח ברכת המוציא, בצירוף סברת האומרים שבכל השנה מברכים על המצה המוציא שאינה בגדר פת הבאה בכיסנין הנאכלת לקינוח, ושכן נהגו האשכנזים מדורי דורות, ומה גם שאף בין חכמי הספרדים יש שכתבו כן. ודיעות אלו חזי לאצטרופי לכל הפחות במוצאי פסח שיברכו המוציא, אבל לאחר שהלחם יגיע לחנויות ישראל לרוב בני ישראל ויהיה מצוי בידו יברכו על המצה מזונות. עכת"ד.