שאלה: האם מי שמשכיר כלי אכילה לאירועים צריך להטביל את הכלים.
תשובה : בעל קייטרינג שמשכיר ציוד לאירועים, מעיקר הדין אינו צריך להטביל את הכלים כיון שדינם ככלי סחורה שפטורים מטבילה. ואם בכל זאת רוצים להטביל את הכלים שברשותם יטבילום בלא ברכה. או שיעשו שותפות עם גוי על כל הכלים והדין ששותפות הגוי פוטרת מטבילת כלים כמבואר בשו"ע יו"ד (קכ סעי' יא).
מקורות: ז"ל הגהת אשרי (סימן לה) אבל אם לקחו חבירו לחתוך קלפין ולא לצורכי סעודה אין צריך להטבילו שהרי שאול הוא בידו. ודן הבית יוסף לדמות לזה גם היכא שלקח הישראל מהגוי לסחורה ומכרו לישראל אחר דאין צריך טבילה כיון שלא התחייב ביד הראשון שהרי לא קנאו אלא לסחורה, אמנם מזה שכתב הגהות אשרי שהרי שאול הוא בידו משמע דוקא היכא ששאול אין צריך טבילה הא בלקוחין צריך טבילה, ואם כן גם היכא שלקח הישראל מהגוי לסחורה ומכר לישראל אחר צריך טבילה, וכן הורה מורי הרב הגדול מהר"י בי רב ז"ל, ופסק כן השו"ע בסעיף ח.
אולם דעת האיסור והיתר (כלל נח דין פט) שאם השאילו לישראל צריך טבילה דכיון שאם הישראל הראשון היה רוצה לשמשו לסעודה אפילו עראי היה צריך לטובלו ממילא נתחייב בידו מקרי ועל כן הישראל השני השואל ממנו צריך לטובלו, וכן פסקו הט"ז (אות י), והש"ך (אות טז), דיש לטובלו בלא ברכה או יטבול כלי אחר עמו. וכן פסק הבן איש חי ש"ב (פר' מטות סעיף טז) שראוי להורות כדברי האו"ה, ורק בכלי זכוכית או פורצליין יש לסמוך על המקילים. ע"ש. אך הפרי חדש (אות כב) דחה דברי האיסור והיתר והעלה כדעת השולחן ערוך שאינו צריך טבילה, וכן דעת הפרי תואר (אות יא) והשלחן גבוה (בס"ק כז) וערוך השלחן (אות מ, ומג, ומד,). וכן הוא דעת הזבחי צדק (אות מט), וכן הסיק בהליכות עולם (שם עמוד רנב) שכן עיקר. ועיין עוד ביביע אומר ח"ז (חיו"ד סימן ט).
ועל פי האמור פסק מרן הגר"ע יוסף שו"ת יביע אומר ח"ז (חיו"ד סימן ט אות ג), ובהליכות עולם חלק ז (עמוד רנג), שיש לפטור את בעלי האולמות והמסעדות ובתי מלונות מלהטביל כלים כיון שהוא בכלל כלי סחורה המבואר בפוסקים.כ"כ מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר ח"ז (חיו"ד סימן ט אות ג), ובהליכות עולם חלק ז (עמוד רנג), ותורף דבריו שיש לדמותו לקונה כלים לסחורה ומשאילם או משכירם לאחרים שלא נתחייב בידו, שהרי כל שימושו בכלים אלו הוא להרויח ממון ולא שמשתמש בהם בביתו, ואף שיש לדחות ולומר דדוקא היכא שמתכוין למוכרם אז חשיב עומד לסחורה, משא"כ הכא שהלקוחות שלו משתמשים בזה לצורך מאכל והגם שהוא עושה בזה רווחים אכתי לא דמי להיכא שמוכר את הכלים לאחרים, עי"ש, ומכל מקום כתב במסקנת התשובה ולדינא נראה שצדק הדרכי תשובה שלימד זכות על המנהג להקל, וכדעת הרב שבט סופר.
וכן פסק הגרש"ז אויירבך בשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סימן סו [ובמהדורה החדשה סימן סח]) להקל ומטעם אחר שהבא למסעדה או לבית מלון אינו יכול לקחת הכלי להטבילו ולכן מותר לו להשתמש גם ללא טבילה. וכן העלה להקל בשו"ת מנחת יצחק (חלק א סימן מד).
ואשר על כן מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות בקיוסקים ובתי הארחה ובמסעדות ובבתי מלונות וכדו' הגם שידוע שלא הטבילו את כליהם כהלכה, ומ"מ המנהג להטביל כלי סעודה של בתי מלון היכא דאפשר ויש להטבילם בלא ברכה שספק ברכות להקל, ועיין עוד מש"כ בנידון זה בהערה הקודמת.
הרב יעקב ישראל נקי שליט"א
מחבר ספר "טבילת כלים למעשה"
מורה צדק "יחווה דעת"
