שאלה: האם מותר להרכיב מנגל גז בחול המועד.
תשובה: מותר להרכיב מנגל גז בחול המועד ואף שיש בזה קצת מעשה אומן ובתנאי שלא השאירו במיוחד להרכיבו בחול המועד.
בברכה יעקב ישראל נקי שליט"א
מח"ס שו"ת בית היין
מקורות:
א. הנה מבואר בשו"ע הלכות חול המועד סימן תקלג (סעי' א') שמותר לטחון קמח לצורך המועד ואפילו כיון מלאכתו למועד ולקוץ עצים מהמחובר ולהטיל שכר וכו' לצורך המועד. ע"כ. הרי שכל דבר שהוא לצורך אוכל נפש מותר. ואין לחלק בין דבר שהוא אוכל נפש ממש, למכשירי אוכל נפש שאסור, שהרי השו"ע הוסיף שאף לקוץ עצים מהמחובר הוא בכלל אוכל נפש, ולקוץ עצים לא גרע ממכשירי אוכל נפש ואפה"כ מותר, וה"נ בניית גז בחול המועד הוא בכלל מכשירי אוכל נפש, דמה לי עצים שמבשל בהם ומה לי הגז שמבשל בו דמותר. וכן מבואר בשו"ע סימן תקמ (סעי' ו) שכתב: תנור וכיריים שאפשר שייבשו ויאפה בהם במועד עושין ואם לאו אין עושין אותם. ע"כ. הרי שבנית התנור הוא בכלל מכשירי אוכל נפש ואפה"כ מותר. ועין במ"ב (ס"ק ח) שכתב שאף אם הוא מעשה אמן מותר כיון שהוא צורך אוכל נפש.
ב. והנה יש לדון בכה"ג שכיון מלאכתו במועד האם יש מקום להתירו, דהנה גבי טחינה כתב השו"ע שאף אם כיון מלאכתו במועד מותר, ואילו גבי בנית התנור כתב המ"ב שאם היה אפשר לו לעשות מערב יו"ט וכיון מלאכתו לעשותן במועד נראה דאסור, וכדלקמן (סעי' ח) גבי סכין שנשבר במועד שמותר לתקנו אבל אם נשבר קודם המועד אסור, והטעם ביאר המ"ב (ס"ק כז) דאינו אלא מכשירי אוכל נפש. ומבואר דדוקא באוכל נפש התירו אף בכיון מלאכתו במועד, אבל במכשירי אוכל נפש לא התירו אלא שלא כיון מלאכתו במועד. ולכאורה מהשו"ע שם משמע שלא חילק בזה שהרי כתב שמותר לחתוך עצים מהמחובר במועד, והיינו אף בכיון מלאכתו במועד כדין טחינת קמח וכמבואר בביאור הגר"א (שם) והביאו בשעה"צ (אות ג) ובכה"ח (אות ד). וחזינן דאף בדבר שהוא מכשירי אוכל נפש מותר אף בכיון מלאכתו במועד.
ג. ואולי אפשר לחלק ע"פ דברי הט"ז שהובא שם במ"ב בהגדרת כיון מלאכתו במועד, שכתב שכל זה באם היה יכול לעשות מערב יו"ט והניח המלאכה ליו"ט, אבל אם לא כיון שרי. ע"כ. והינו שיש לחלק בין היכא שהניח בסתמא להיכא שהיה לו את האפשרות לעשות קודם יו"ט והשאיר את המלאכה בדוקא לעשותה במועד דנראה שהוא כמזלזל במועד ולכך בדבר שהוא אוכל נפש ממש כבישול ואפיה התירו משא"כ במכשירי אוכל נפש כסכין שחיטה דלא התירו בכה"ג. ועין גם בשעה"צ (אות כג) שהרחיב את הדברים לחלק בין אם כיון במזיד לעשות את המלאכה במועד דאסור להיכא שלא כיון אלא מתוך התעצלותו נמשך הדבר עד חול המועד נראה דשרי, ושכן מוכח מדברי הרמב"ם פ"ז מהלכות יו"ט (הלכה ד). עי"ש.
שוב ראיתי בחזו"ע (עמוד קפו) שהביא דברי המ"ב הנ"ל והוסיף שכן מבואר במאירי מו"ק (דף יב ע"ב) שכתב: שאם היה שוכח או מתעצל ולא העלה על לבו לעשות מערב יום טוב מותר לעשותה בחול המועד. ע״ש. וכ״כ בספר המכתם (מ״ק יב) בשם הראב״ד. ע״ש. ומשום כך העלה למעשה שמותר לתקן מקרר חשמלי על ידי טכנאי אומן, וכן תיקון הכיריים של הגז שמבשל עליהם, ותיקון ברז המים שבמטבח, ותיקון מיקסר חשמלי, ותנור אפיה חשמלי, וכל כיו״ב. ומותר לפועל לקבל שכרו משלם חלף עבודתו במכשירי אוכל נפש, אם אין אנשים מצויים אצלו לעשות מלאכות אלו בחינם. ע"כ.
ד. אמנם המ"ב בסימן תקלג (ס"ק ב) כתב שאף שהיה יכול לתקן מערב יו"ט ומדעתו הניח דבר זה לעשותו בחול המועד דבכמה מקומות מחמירינן בזה בצרכי אוכל נפש לא החמירו בזה. ומשמע שאף היכא שעושה כן במזיד וע"פ מש"כ בשעה"צ (אות ג) משמע שאף במכשירי אוכל נפש יש להתיר, ולכאורה הוא סותר את עצמו ממש"כ לקמן (סימן תקמ) דבמכשירי אוכל נפש שהיה יכו לעשות מערב יו"ט ונתעצל ולא עשה והשאיר במזיד לחול המועד אסור לעשות. וראיתי לאחרונים שכתבו לחלק בין תיקון שהוא מעשה אומן שבזה אסר המ"ב בסימן תק"מ לבין תיקון שהוא מלאכת הדיוט שבזה התיר המ"ב בסימן תקל"ג. והובא בפס"ת (עמוד טו) ובעוד אחרונים וציינו לדברי השעה"צ (שם אות כג) שהביא דברי העצי שיטים לחלק כיו"ב ונשאר בצ"ע. ובילק"י מועדים (מהד' ישנה עמ' תקכו) הביא תשובת כ"י של אביו הגדול הגר"ע יוסף שכתב כן לחלק בין אן הוא מעשה הדיוט שמותר למעשה אומן שאסור ולכן כתב שלהרכיב גז במחובר בחול המועד נראה שמותר ואפילו מעשה אומן במקום צורך אוכל נפש ואפילו אם יכול לבשל בפתיליה וכדו' ודלא כמי שהורה להחמיר והיינו דוקא כשלא כיון מלאכתו במזיד אבל אם כיון מלאכתו במזיד והוא מעשה אומן אסור. ע"כ. ועין גם בכה"ח סימן קרמ אות
העולה לדינא.
א. כל דבר שהוא אוכל נפש או מכשירי אוכל נפש מותר לעשותו במועד.
ב. אם כיון מלאכתו במועד אם הוא דבר שיש בו אוכל נפש כגון טחינה ואפיה וכדומה מותר. ואם הוא מכשירי אוכל נפש אם היה לו אפשרות לעשות בערב יו"ט והשאיר במיוחד לעשותו ביו"ט במזיד אסור. אמנם כל זה בדבר שהוא מעשה אמן.
ג. מכשירי אוכל נפש שכיון מלאכתו לעשותם המועד במזיד אם הוא דבר של מעשה הדיוט מותר.
