שאלה:
שכח לומר תפלת 'נחם' בברכת בונה ירושלים, היכן אומרה.
תשובה:
בב"י (סו"ס תקנז) הביא מהאבודרהם שאם שכח ולא הזכירו במקום הנהוג, שיאמר אותו 'בהודאה' שהוא מקומו המיוחד לו מן הדין. וכ"כ המג"א שם דיאמר אותו אצל 'ועל כולם'. אמנם הט"ז (סק"א) כתב דט"ס הוא וצ"ל 'בעבודה'. ובא"ר (סק"א) הסכים עם הב"י ומג"א. ושורש מחלוקתם הוא האם ברכה זו היא להבא או לשעבר, דבירושלמי מבואר דכל להבא אומרו בעבודה וכל שלעבר אומרו בהודאה וכמו שהביא הב"י שם. [ועי' בפמ"ג א"א שם שביאר הטעם דחשיב לשעבר, כי הודאה ושבח היא דעלינו לשבח לאדון הכל ששפך חמתו על עצים ואבנים, וכדאמרינן 'מזמור לאסף', וגם בטוחים אנו שכבר המקדש בנוי כולו למעלה ויתן לנו במהרה בימינו אמן, ועל כן הוה שפיר לשעבר]. ולדינא העלה בביאור הלכה (ד"ה בבונה) ובחזו"ע תענית (עמוד שעה) שיאמרה 'בעבודה', ובדיעבד אם אמרה ב'שומע תפלה' אין צריך לחזור לאמרה 'בעבודה'. ואם לא אמרה לא בבונה ירושלים, ולא בשומע תפלה, ולא בעבודה, נלע"ד דיאמרנה 'בהודאה' וכדברי הב"י ומג"א וא"ר ופמ"ג, ובפרט דכן סברי כמה ראשונים וכמ"ש בחזו"ע הנ"ל, ולא זכיתי להבין מדוע בחזו"ע כתב דבכה"ג יאמרנה בסוף התפלה באלהי נצור, ולא נתבאר לי טעמו מתוך דבריו שם, ע"ש היטב וצ"ע. ואם שכח לאמרה לגמרי – אין מחזירין אותו וכמבואר בשו"ע להדיא. [ויש אומרים שמחזירין אותו, אבל אין הלכה כן. עי' חזו"ע תענית עמוד שס].
