כל דיני מתנות לאביונים

המחויבים במצוה זו

כבר התבאר לעיל שחלק ממצות היום היא מצוות "מתנות לאביונים". וכן פסק השו"ע (תרצד א). והחיוב הוא בין לאיש בין לאישה (שם), ואפילו עני המתפרנס מהצדקה (משנ"ב שם סק"א). וכתבו הפוסקים עני הנותן לעני ומקבל ממנו מיד שניהם קיימו מצוה זו (פמ"ג תרצד מש"ז א, שו"ת תורה לשמה סימן קצא).

ומצוותה – ביום ולא בלילה (כה"ח תרצה סק"נ), ויקיימנה אחר קריאת המגילה וכנ"ל שהוא הסדר הנכון (חזו"ע פורים עמו' קסט בשם שער הכוונות).

מדוע אין ברכה מיוחדת למצוה זו

והטעם שלא מברכים על מצוה זו – משום שמצוה צדקה ישנה כל השנה ומה שנותן בפורים לא ניכר כמצוה מיוחדת שיש לייחד עליה ברכה (תשובות והנהגות ח"א שאלה תד).

מי מוגדר אביון

מי שאין הכנסתו מספקת כדי מחייתו מחמת דלות ההכנסות, או שצריך להשתמש בחלק מההכנסות להחזיר חובות ואין לו כסף אחר בתוכנית חסכון, נחשב אביון לענין מצוה זו (אול"צ ח"ד פנ"ח ב), ויש מי שכתב אף מי שנפלו עליו חובות באופן חריג כגון הוצאות רפאיות ל"ע, או נישואי הילדים וכן הנצרך לעבור לדירה רחבה יותר מחמת הצפיפות בבית (פס"ת תרצד אות ב).

ויש עדיפות ליתן לאברכים לעמלי תורה, ושמעתי ממו"ר הגר"ד יוסף שליט"א אף מי שיש לו מינוס בבנק ויש לו דירה בבעלותו חשיב אביון לענין זה.

ויש מי שכתב שבחורי ישיבות וכיוצ"ב אע"פ שאין להם כלום מחמת עצמם אינם מוגדרים אביונים כיון שסמוכים על שולחן אביהם (אול"צ שם), ויש מי שחלק וסבר שאם נותן לאב ובנו הסמוך על שולחנו יצא י"ח שני אביונים ומוכרח שאע"פ שסמוך ניתן לקיים בו המצוה (חזו"ע פורים עמו' קסז). ויש מי שחילק אם הם בישיבה או בבית (פס"ת תרצה הערה 16).

ובענין חיוב בני ישיבות וכיוצ"ב במתנות לאביונים – נראה לי שהדבר תלוי במח' שהבאנו לעיל גבי משלוח מנות ומסקנתנו פה כמ"ש שם שטוב שאביהם יזכה להם כסף לכך ויקיימו המצוה, ויצא י"ח כולם ומ"מ אם אין לאביו לזכות לו ניתן לסמוך על הסובר (אול"צ שם), שאינם מחוייבים בזה כלל שאין להם ממון כלל.

כמה יש לתת כדי לצאת י"ח מצוה זו

והחיוב הוא ליתן שתי מתנות לשתי אביונים, היינו לכל אביון מתנה אחת (שו"ע תרצד א, חזו"ע פורים עמו' קסח). וכפי המדוייק בלשון הפסוק שכתוב בו בלשון רבים "מתנות" "אביונים" ומיעטו רבים שתים נמצא שיש לתת מתנה אחת לכל אביון. ומ"מ במצוה זו אינו מחוייב להביא אוכל בדווקא אלא יכול להביא לכל אחד מהאביונים כסף, וכמה? כתבו הפוסקים שיתן לו סכום כסף שמשמחו יש מי שכתב שסגי בחמש שקל לכל עני (שבות יצחק פורים או ב הערה ב), ויש מי שכתב שהשיעור הוא עשר שקל לכל עני (ישמח ישראל עמו' קלח בשם הגר"ש ואזנר), ואולם אם רוצה להדר וליתן לו מתנה חשובה כתבו הפוסקים שאם נותן לו חמישים שקל ודאי שיצא י"ח בהידור (אשרי האיש ח"ג פמ"ו יג, ועיי"ע באורחות רבינו ח"ג מו אות מח), ויש מי שכתב שאם נותן לו  כסף בשווי שיעור שלוש ימים פת (שו"ת זרע יעקב סימן יא, וכ"פ חזו"ע פורים עמו' קסז) ויש מי שכתב ששיעור ההידור הוא הוא מאה חמישים גרם לחם (אול"צ ח"ד פנ"ח א).

האם יכולים לקיים מצוה זו מכספי מעשר

כיון שמצות מתנות לאביונים דבר שבחובה הוא אין להשתמש בו בכספי מעשר, ומ"מ אם הוא דחוק ביותר יכול להשתמש בהם למצוה זו, וכן אם כבר נתן מתנה לשני אביונים ורוצה לתת לעוד אביונים יכול ליתן להם מכספי מעשר (חזו"ע פורים עמו' קע). אולם אינו מקיים מצוה זו אם אומר שמוחל אביון מסויים על חוב שחייב לו (שם אות ו).

צ'ק האם מקיימים בו מצות מתנות לאביונים

יש מי שאומר שלא יוצאים בזה י"ח (ישמח ישראל עמו' קנד בשם הגרנ"ק), אולם דעת רוב הפוסקים שיוצאים בזה (חזו"ע פורים עמו' קע, הליכות שלמה פורים פי"ט סכ"ג דבר הלכה לו, הליכות והנהגות פורים בשם הגריש"א, ישמח ישראל שם עמו' קנג בשם הגר"ש ואנזר והגרח"ק) וכן הכרעת ההלכה.

ולענין צ'ק דחוי – יש מי שכתב אע"פ שכעת לא יכול לגבות מ"מ קיבל שטר שיש בו שווי, וכן יכול ללכת ופרוט אותו אע"פ שיקבל קצת פחות מהכתוב בצ'ק ושפיר חשיב שקבל מתנה (שו"ת משנה הלכות ח"ו סימן קכב), ונראה שכן מבואר מהפוסקים לעיל שכתבו שגם אם הבנק סגור שפיר חשיב שקיים מצוה זו ונראה שה"ה צ'ק דחוי. ועל כל פנים לכתחילה יש אם רוצה לתת צ'ק שיתנו לאותו יום ובכך יוצא מידי כל ספק. ואולם אם נותן לגבאי צדקה יש להקל יותר כיון שהגבאי נותן לעני כסף תמורת הצ'ק שקיבל (ישמח ישראל עמו' קלז בשם הגריש"א).

ליתן לקטן מתנות לאביונים

חידשו הפוסקים אע"פ שאין יוצאים י"ח במשלוח מנות אם שולח לקטן, מ"מ במתנות לאביונים אין הדין כן ואם נותן לקטן אביו יוצא י"ח (בן איש חי ש"ר תצוה טות טז, מועד לכל חי סימן לא אות טו, חזו"ע פורים עמו' קסח).