3 המחסומים שמונעים ממך ללמוד תורה

הקדמה: הפתח להבנת המאבק ביצר

• שלמה המלך פותח לנו בספר משלי פתח, באמצעות שני פסוקים, להבנה של הדברים שגורמים לנו לא להשקיע את עצמנו בלימוד התורה.

• לימוד היסודות הללו מספר משלי יעניק לנו פתח עצום לדעת כיצד להילחם ביצר שלנו ולזכות להתקרב יותר ללימוד.

• הפסוקים הם: "עד מתי פתאים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת… תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם".

• הגאון מווילנא (הגר"א) מסביר ששלמה המלך הצביע כאן על שלושה דברים, או שלושה חלקים, שיכולים להפריע לאדם מלהתקרב ללימוד התורה.

החלק הראשון: תאוות היצר (פתיות)

• החלק הראשון הוא תאוות היצר והתאווה של העולם הזה – משיכה והחשבה של דברים שהם אינם לימוד תורה.

• "עד מתי פתאים" מכוון לאותם אנשים שמתפתים לראות את הטוב בהנאות העולם הזה (כמו כסף או הנאות אחרות).

• התאווה גורמת להם לראות רק את המעלות שבעולם הזה ולרדוף אחריהן במקום אחר התורה.

• כל דבר שאדם רואה בו ערך ורודף אחריו מוגדר כדבר שאדם מתפתה אליו. הוא אוהב את ה"פתיות" ואת הסתרת הפנים שמונעת ממנו לראות את האמת על חשיבות התורה, וגורמת לו להתרחק ממנה לטובת השקר שברדיפה אחר העולם הזה.

החלק השני: מידת הליצנות (לצים)

• החלק השני הוא מידת הליצנות, כפי שנאמר: "ולצים לצון חמדו להם".

• הגר"א מלמד יסוד עצום: מהות הליצנות היא לקחת דבר חשוב ולהפוך אותו ללא חשוב.

• במקביל, מידת השחוק (שנכללת בהגדרת הליצנות) היא לקחת דבר שאינו חשוב באמת ואינו משנה את תוצאות החיים (כמו משחק), ולהפוך אותו לכמה שיותר חשוב כדי ליהנות ממנו.

• צחוק, באופן דומה, לוקח דבר מרכזי שאי אפשר לזלזל בו בחיים, והופך אותו ללא חשוב.

• מכיוון שהעולם כולו נברא בשביל התורה והיא הבסיס לקיומו, היא הדבר החשוב ביותר בעולם.

• מידת הצחוק והליצנות לוקחת את הדבר החשוב הזה ומבטלת את החשיבות שלו. לדוגמה, אדם שעזב את אהבת העולם הזה, את הרכב והבית היפה, ומוותר על משכורת גדולה כדי לשבת וללמוד בכולל, מתחיל לשאול את עצמו: "למה? מה העניין? מה אתה מפסיד עכשיו את הלימוד בשביל כלום?".

• הסיבה לכך היא שכפי שכוח הקדושה של התורה הוא גדול, כך גם כוח הטומאה של חוסר ההחשבה כלפי התורה הוא גדול באותה מידה.

• כשאדם הולך אחר היצר הרע, הוא מקבל עליו רוח טומאה של ליצנות, והיא זו שעוצרת אותו מלהתקרב לתורה (בניגוד לרוח הקדושה של החשבת התורה).

• בשונה מ"תאווה" (שבה לאדם יש הנאה גופנית או תועלת מדומה ממשהו שהוא משיג), הליצנות מוגדרת כ"חמדה". ה"לצים חמדו להם" משהו שאין בו באמת הנאה או תועלת אמיתית, אלא זו רק רוח טומאה שמתלבשת על האדם וגורמת לחמדה הזו.

החלק השלישי: גאווה וחוסר מוכנות לעמל (כסילים)

• החלק השלישי שעוצר מלימוד הוא "וכסילים ישנאו דעת".

• מידת הכסיל היא חוסר מוכנות של האדם להכיר בכך שיש משהו שגבוה יותר ממנו, או שהוא חסר משהו.

• הכסיל מצפה שיגיע ללמוד והכל יהיה לו ברור וחלק באופן מיידי. הוא לא מוכן לקבל מצב שבו, למשל, הוא ייתקל בקטע בתוספות שלא יבין ברגע הראשון ויצטרך "לשבור את הראש" חצי שעה, לקרוא שוב ושוב, או אפילו להשקיע כמה ימים עד שיתחיל להבין.

• כשהכסיל נתקל במשהו שדורש עבודה ואינו מובן מאליו – משהו שגורם לו להרגיש שהוא לא מושלם – הוא שונא אותו.

• זוהי מידת הגאווה של אדם שרוצה להרגיש מושלם ושיש לו הכל מבלי שהוא חסר דבר.

הפתרונות של שלמה המלך לתיקון המידות

• שלמה המלך מספק מענה כנגד שלושת הדברים, כדי שנדע לאבחן את הבעיה ולחזור לדרכי התורה:

• נגד התאווה (הפתיות): הפתרון הוא "תשובו לתוכחתי" – לשוב לדרכי המוסר. להכיר בפתיות ובשקר של העולם הזה, ולהתבונן בכך שאם בודקים מה העולם הזה באמת נותן, רואים שאין לאן ללכת ואין סיבה להתפתות אחריו.

• נגד הליצנות: הפתרון הוא "הנה אביעה לכם רוחי". אדם שיעמול בתורה ויקבל אותה עליו, יקבל באופן אוטומטי רוח של קדושה וטהרה ("מצווה גוררת מצווה") שתבטל ממנו את רוח הטומאה של הליצנות. מכיוון שבליצנות אין תאווה אמיתית, חוסר ההחשבה של התורה פשוט יתבטל.

• נגד הגאווה (הכסילות): הפתרון הוא "אודיעה דברי אתכם". על האדם להכיר בכך שהתורה אינה דבר גשמי שמצוי בעולם הזה ומובן מאליו, אלא היא דבר אלוקי שהקב"ה צריך ללמד ולהודיע אותה אליו. כאשר אדם מקבל שביחס לקב"ה ולתורה האלוקית הוא אינו מושלם ואינו שייך באלוקיות מעצמו, יצר הגאווה, שאומר "אני חייב להיות מושלם בהכל", מתבטל ממנו. הבנה זו מאפשרת לאדם לקבל את העובדה שהוא לא צריך למהר, שהוא צריך ללמוד שוב ושוב, ושהתורה דורשת השקעה כיוון שהיא גדולה ממנו. כך הוא יכול להגיע לעומקה ולאמיתותה.

סיכום ומסקנה מעשית

• הבנת שלושת הדברים הללו נותנת לנו כלי לזהות בכל פעם מהו הדבר הספציפי שמפריע לנו ללמוד:

  • לפעמים זו תאווה – אנו מחפשים תעסוקה והנאה אחרת מהעולם הזה במקום ללמוד (למשל, קמים מהספר והולכים למטבח לחפש מה לאכול, או פותחים חדשות רק כדי להיות עסוקים במשהו שאינו מצריך החשבה של האמת של התורה).

  • לפעמים אלו עצלות וגאווה – שלא מאפשרות לנו להסכים לעמול ולהתאמץ, וגורמות לנו לבזבז את הזמן על לימוד קליל במקום להעמיק.

• עלינו לנצל את ההזדמנות: לשבת, לעמול, ולהגיע למקצועות של התורה, בעזרת השם שנזכה להידבק בתורה באמת.