א. סעודה חלבית – נוהגים לאכול מאכלי חלב, ויש לזה כמה טעמים א. היות ובזמן מתן תורה לא יכלו לאכול בשר מפני שהיו צריכים לשחוט ולנקר ולכן אכלו מאלי חלב. (משנ"ב תצד יב). ב. כשהמלאכים רצו שהתורה תישאר בשמים אמר להם הקב"ה כלום בשר וחלב אתם שומרים והרי אצל אברהם אבינו אכלתם בשר וחלב ונסתתמו טענותיהם, ולפיכך אוכלים בשר לאחר חלב לפי הדין (חזו"ע יו"ט שיח). ג. התורה נמשלה לחלב שנאמר דבש וחלב תחת לשונך. (עין ילק"י תשלה).
ב. מתי אוכלים חלבי – יש שנוהגים לאכול חלב בסעודת הלילה ובשר בסעודת היום. ויש נוהגים לאכול בשני הסעודות בשר, אך נוהגים בשחרית לאכול אחר הקידוש מאכלי חלב ואח"כ עושים סעודה בשרית, וצריכים ליזהר בפרטי הדין בהפסקה שבו חלב לבשר וכדלהלן. (עין ילק"י עמ' תשמח).
ג. הפסקה בין חלב לבשר. לדעת השו"ע (יו"ד פח ב) מותר לאכול בשר לאחר שאכל חלב, אלא שצריך קינוח הפה בפת או פירות, ושטיפת הידים. ויש מחמירים כדעת הזוהר (משפטים קכה ע"א ה"ד ב"י או"ח קעג), שלא לאכול בשר רק לאחר שעבר שעה מאכילת חלב. (חיד"א שיו"ב יג. הגר"ח פלאג'י משא חיים נז ע"ד. כה"ח י. ועי' שו"ת יביע אומר ח"ו ס"ז בביאור דעת הזוהר).
ד. גבינה קשה – לדעת השו"ע מותר לאוכל בשר אחרי גבינה ואין חילוק בן אם אכל גבינה רכה או קשה, וכן מנהג ירושלים. (שו"ע פט ב. בא"ח שלח טז). אמנם האשכנזים מחמירים להמתין שש שעות לאחר שאכלו גבינה קשה שהתיישנה יותר משש חודשים מפני שמושכות טעם כמו בשר. (רמ"א שם). והבא"ח (שם) כתב להקפיד להמתין שעה אחת על כל חודש של ישון.
ה. מה נקרא גבינה קשה. שמונים אחוז מהגבינות הישראליות ובכללן הגבינות הצהובות הישראליות מבשילות בין חודש לחודשים, ואינם בכלל גבינה קשה, (הר' ויטמן בנתיב החלב עמ' 98). גבינת פרמז'ן קשקבל תהליך הישון יותר משש חודשים והם בכלל גבינה קשה. וי"א שאף גבינה צהובה בכלל גבינה קשה משום שמושכת טעם וצריך להמתין שש שעות. (עי' להגרש"ז בהליכות שלמה שבועות עמ' שפד. הגריש"א בקובץ תשובות או"ח ס' נח. שבט הלוי ב לה, ומשנה הלכות טז ט).
