ש. אני גר בנתניה והרבה פעמים עובר עלי שלשים יום בלי לראות את הים, האם עלי לברך, ומה מברכים 'עושה הים הגדול' או 'עושה מעשה בראשית'?
ת. כל שעבר שלשים יום שלא ראה מברך. והברכה על הים שבחוף נתניה היא 'שעשה את הים הגדול', וטוב שיוסיף תוך כדי דיבור 'עושה מעשה בראשית'.
בשו"ע (או"ח סי' רכח ס"א) על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדברות אומר ברוך אתה ה' עושה מעשה בראשית, ועל הים הגדול 'והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים' אומרים 'ברוך אתה ה' עושה הים הגדול'. הרי שעל ים התיכון מברכים ברכת 'הים הגדול'. ואמנם המשנ"ב (סק"ב) כתב דהרבה אחרונים פליגי על השו"ע וס"ל דדוקא על ים האוקיינוס קבעו ברכה זו ולא על ים שעוברים בו לאר"י, אבל להלכה אין לנו אלא דעת מרן ז"ל, וכמו שהעלה הרב ז"ל בחזון עובדיה ברכות (עמוד תסז) וז"ל, הרואה את הים התיכון שבחופי אר"י מברך 'שעשה את הים הגדול', עכ"ל. ומורנו הגאון הגדול ר' דוד שליט"א האריך הרבה בזה בהלכה ברורה (חי"א) בשו"ת אוצרות יוסף (סי' ו) ומסיק שיברך 'שעשה את הים הגדול' וטוב שבתוך כדי דיבור יוסיף ויאמר 'עושה מעשה בראשית', ובזה אתי שפיר לכו"ע, ע"ש. [ולענין מה שמרן ז"ל כתב בשו"ע 'עושה הים הגדול', יעוי' במשנ"ב (סק"ג) דכמה פוסקים העתיקו בלשון עבר 'שעשה את הים הגדול'. וכ"ה דעת הרב ז"ל וכנ"ל].
וכל זה אם עברו שלשים יום שלא ראה את הים, אבל תוך שלשים יום אינו חוזר לברך, וכדתנן בברכות (נד.) ובגמ' שם (נט:) ונפסק בשו"ע (סי' רכד סי"ג). – ואמנם דע כי דעת הגרשז"א ז"ל בספר הליכות שלמה (תפלה פכ"ג אות כח) דהדר סמוך לים אף אם לא ראהו שלשים יום, אינו מברך על ראייתו. והביאו בפסקי תשובות (סי' רכח אות א), וביאר הטעם כיון שאינו מתפעל ממראיתם כי באפשרותו לזון עיניו מהם בכל עת שירצה, ע"ש. ולפי"ז בנדון דידן שהשואל גר בנתניה סמוך לים הגדול אין לו לברך אפי' עברו יותר משלשים יום שלא ראה את הים. אבל כמדומני שההוראה לברך גם בכה"ג. וצ"ע
