שאלה: אוכל ששהה תחת עגלת תינוקות והתינוק ישן שם, האם שורה על האוכל רוח רעה ואסור באכילה או לא.
תשובה: לכתחילה יש להקפיד שלא להניח אוכל תחת עגלת התינוק ובדיעבד האוכל מותר באכילה שיש בזה כמה צירופים להתיר, וכל זה שישן שנת לילה אבל שנת יום אינה אוסרת כלל וכלל.
בברכה הרב יעקב ישראל נקי
מח"ס שו"ת בית היין
מקורות:
א. הנה נחלקו האחרונים אם גם בילדים שורה רוח רעה כמו בגדולים או לא, די"א שאין רוח רעה שורה ע"ג הקטנים ומשום הכי א"צ נטילת ידים שחרית, וכן אם נגעו במאכלים קודם שנטלו ידים אינם נפסלים. וי"א שגם על הקטנים שורה רוח רעה כמו בגדולים ואם נגעו במאכלים נפסלים וצריכים נט"י מדינא. וכ"כ הבא"ח (פ' תולדות אות י), יזהר כל אדם לצוות את אשתו שתעשה כל יום נט"י לילדים הקטנים, אפילו שהם יונקי שדים, מפני שלפעמים פושטים ידם ונוגעים במאכלים ויטמאום שתשרה סט"א על המאכל ההוא, וגם מנהג זה הוא סגולה טובה לקטנים כדי שיגדלו בטהרה ויהיו גדולי הקדש. אמנם דעת הגר"ז (סי' ד ס"ב) שנהגו להקל בנגיעת הקטנים שלא הגיעו לחינוך דלא שורה עליהם רוח רעה.
ב. כיום שיש קרקע מרוצפת יש להקל לענין מאכלים ששהו תחת המיטה, די"א שאין רוח רעה שורה רק באוכלים שמונחים ע"ג קרקע עולם משא"כ בימינו שהקרקע מרוצפת לא שורה רוח רעה. וכ"כ בדרכי תשובה (סימן קטז ס"ק לז) בשם מזמור לדוד פארדו (דף קיא ע"ב), והיפה ללב ח"ג (סי' קטז סק"ו). וביביע אומר ח"א (יו"ד סימן י אות ז) כתב שאין לסמוך על סברא זו לבד, רק חזי לאצטרופי עם עוד טעמים, וכגון מיטת תינוק או גוי, או במטה שישן עליה ביום, בצירוף הטעם הלזה שהקרקע שלנו מרוצף. עי"ש.
ג. עוד הביא בדרכי תשובה (שם ס"ק לח) בשם מילי דחסידותא דדוקא במיטה שראויה לתשמיש המיטה שורה רוח רעה משא"כ בעריסת תינוק דלא ראוי לתשמיש לא שורה רוח רעה. ואף שביביע אומר (שם אות ו) כתב ע"ז שהיא קולא יתרה, מ"מ במיטת תינוקות יש להקל כשיש עוד טעמים.
ד. דוקא במיטה המיוחדת לשנת קבע שורה רוח רעה, משא"כ בעגלה שהיא מיטלטלת ממקום למקום אינו ראוי לשנת קבע אלא לשנת עראי ולא שורה שם רוח רעה. כ"כ בשו"ת משנה הלכות (חלק טו סימן ח). ובקובץ מבית לוי (יו"ד עמוד קלט). עוד.
ה. וכל זה במאכל שהתינוק ישן שנת לילה, אבל בשינה ביום פשיטא שלא שורה רוח רעה על הידים וכ"ש על התינוק. שהרי השו"ע או"ח (סימן ד סעי' טו) כתב הישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהם שלשה פעמים. וכתב הט"ז (ס"ק יא) דהספק הוא האם שינה גורמת לרוח רעה או שהלילה גורמת לרוח רעה. ונפק"מ בכל זה אם צריך נטילת ידים. ואם נגע באוכלים קודם נטילה. והליכה ד' אמות בלא נט"י. ואם מותר ליטול ע"ג קרקע. ועוד. ועין בכה"ח (אות נו) שכתב שהרב דברי שלום (סימן מח) כתב שאין רוח רעה שורה ביום ושכ"כ באמת ליעקב. ומש"כ החיד"א בברכ"י (אות י) בשם זקנו מהר"א אזולאי שכתב בשם מהרח"ו דגם הישן ביום שורה רוח רעה כבר ישבו הדברי שלום שם. מיהו סיים דהטוב והישר דצריך נט"י וגם ישפוך ג' פעמים, אך לא יברך. ע"כ. גם הבא"ח (פ' תולדות אות יג) כתב, שמעיקר הדין א"צ ליטול ידיו, אלא דהטוב והישר הוא דצריך נט"י ג"פ בסירוגין אבל בלא ברכה, ואי"צ להקפיד שלא ליטול ע"ג קרקע אם אין כלי לפניו. עי"ש. ולפ"ז נראה שבקטן שישן שנת צהרים א"צ להחמיר אף בזה שהרי אף בגדול יש מקום להסתפק בזה וכ"ש בקטן שדנו בו הפוסקים שכלל לא שייך בו רוח רעה אף בשנת לילה, ונהי שיש מקום להחמיר בזה ממידת חסידות מ"מ לגבי אוכלים ומשקים ששהו תחת העגלה במהלך היום וישן התינוק ע"ג יש להקל בזה אפילו לכתחילה כיון שחזינן שהאחרונים כתבו כמה צירופים להקל אפילו בשנת לילה וכ"ש ביום שיש צד שלא שורה כלל רוח רעה בשנה ביום. ויתירה מזאת שהב"י כתב דדוקא בישן שיתין נשמי צריך ליטול ידיו אבל בפחות מזה אין רוח רעה שורה ואפי' בלילה. וכ"ה באחרונים ובמשנ"ב (ס"ק לד). ובכה"ח (שם אות נה). ועין בביאה"ל (סעי' טז) שהביא בזה ג' שיטות, שי"א שהוא שיעור ג' שעות, או כחצי שעה, או ג' דקות. עי"ש. וא"כ יש לנו צירוף נוסף שאם לא ישן ג' שעות ברציפות לא שורה רוח רעה כלל.
ו. ועיין עוד בענין זה בדרכי תשובה (סימן קטז ס"ק לז לח) ובשדי חמד (מע' ל' כלל קמג) ובשו"ת לבושי מרדכי מהד"ת (סימן יט אות ג). ובשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' לג). ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סימן קיז). ובשו"ת משנה הלכות (חלק טו סימן ח). ובשו"ת יביע אומר ח"א (יו"ד סימן י אות ו-ז). ובשו"ת אז נדברו (ח"ז סי' עב). ובקובץ מבית לוי (יו"ד עמוד קלט) ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' ט). ועי' עוד בשו"ת אור לציון חלק ה' יו"ד (פרק ל"ז יב) שפסק דלכתחילה אין ליתן מאכל או משקה תחת עגלת שכיבה שתינוק ישן עליה.
