דיני ליל פורים
מתכנסים בליל הפורים בבתי הכנסת לקרוא את המגילה בשמחה. ויש הנוהגים להרבות אורה בבהכ"נ בליל הפורים והסמיכו כן לפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה", וכתיב עוד "על כן באורים כבדו ה'" (פורים בציון פ"ט ב).
לבישת בגדי יו"ט בפורים
פסק הרמ"א (תרצה ב) יש ללבוש בגדי יו"ט לכבוד הפורים. וכן נהגו בירושלים (חיד"א במחב"ר סימן תרפז ס"ב), וכן הוא מנהגינו (חזו"ע פורים עמו' צט), ויש מי שכתב זכר לדבר דכתיב במגילה "ותלבש אסתר מלכות" וכן כתיב "ומרדכי יצא וכו' בלבוש מלכות ועטרת זהב", ואיך יתכן לקרוא פסוקים אלו בבגדי חול (כה"ח תרצה סקי"ג)[1].
ומנהג רבים וטובים לטבול בערב פורים קודם המנחה ואז לובשים בגדי יו"ט וכן נהגו גדולי המקובלים (חמדת ימים ח"ב דף עב, יסוד ושורש העבודה שער המפקד פ"ג, בשם רבינו חיים ויטאל, קב וישר פרק צט, סידור יעב"ץ עניני פורים).
ונהגו לומר מזמור "למנצח על אילת השחר" (תהילים כב). שיש בו מענין היום שנאמר שם "הצילה מחרב נפשי, ר"ת המ"ן (חזו"ע שם הערה ב).
ואומרים ועל הניסים בתפילת שמו"ע אע"פ שעוד לא קראו את המגילה (בית יוסף סימן תרצג), ונוהגים לומר ועל הניסים עם האות "ו" בתחילה (שו"ת יבי"א ח"ח או"ח יא אות כ). ובסיומה אומר "ועשית עמהם ניסים ונפלאות" בלשון רבים (חזו"ע פורים עמו' ק).
[1] וענין מנהג התחפושות ויתבאר להלן
