דינים וטעמים לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות

ישנם כמה טעמים מדוע אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות:

• משום שבחג השבועות היו מביאים קורבנות וכן מביאים "שני הלחם", וכן האוכלים מאכלי חלב ואחר כך מאכלי בשר צריכים שני לחמים אחד לזה ואחד לזה, ומכאן יצא המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות.
• אחר שקבלו בני ישראל את התורה היו צריכים לשחוט את הבהמות והעופות ולנקר ולבדוק צומת הגידים ודברים אלו ארכו זמן ולכן כל זמן שעסקו בכך עד שיהיו מורגלים היו אוכלים מאכלי חלב, ונמצא שבחג השבועות אכלו מאכלי חלב (משנ"ב תצד סקי"ב).
• משום הנאמר במדרש שרצו המלאכים שהתורה תישאר בשמים ולא תרד לארץ, אמר להם הקב"ה כלום בשר וחלב אתם שומרים, והרי אצל אברהם אכלתם חמאה ובשר ונסתמו טענותיהם על כן נהגו לאכול מאכלי חלב ואח"כ מאכלי בשר לפי הדין (חזו"ע יו"ט עמו' שיח).
• משום הנאמר בפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" ודרשו חז"ל דקאי על דברי תורה.

האם קובעים סעודה על מאכלי חלב או לא

אע"פ שהבאנו כמה טעמים למנהג אכילת חלבי בחג השבועות מ"מ דנו הפוסקים האם יש לקבוע סעודה על מאכלי חלב או לא שהרי כתיב "ושמחת בחגך" ודרשו חז"ל "אין שמחה אלא בבשר ויין". יש לכתבו שיעשו סעודה חלבית אחת והשאר יאכלו מאכלי בשר, וסעודת הלילה חלבית וסעודת היום בשרית (אורחות רבינו ח"ב עמו' צח שכן נהג בעל הקה"י זצ"ל), ומ"מ סעודה חלבית זו יעשוה בצורה המכבדת את החג ולא יאכלו מאכלי חלב כבימי החול (שו"ת וישב משה ח"ב סי' קו הו"ד בפס"ת תצד הערה 113). ויש שכתבו שיאכלו ב' סעודות החג בשרי ככל חג שיש בו דין ושמחת בחגך (מועדים וזמנים ח"ז סי קיד). והמנהג לאכול מאכלי חלב לא יפסידו אלא יאכלו מאכלי חלב ואחר קינוח הדחה ונטילה כראוי (כמבואר ביו"ד סי' פט) יאכלו מאכלי חלב (חזו"ע יו"ט עמו' שיח), וכן יש להיזהר להחליף מפה, ולחם אחר (הלכות חג בחג שבועות עמו' קמו). ועוד נראה עצה בזה שיעשו סעודות הלילה והיום בשריות, ובבוקר בחזרה מהתפילה יאכלו מאכלי חלב.

לענין גבינה צהובה – האם מותר אחר אכילת גבינה צהובה לעשות קינוח הדחה ונטילה ואח"כ לאוכלה או שיש לחוש להמתנת שש שעות כדין גבינה קשה שמושכת טעם זמן רב שהזכיר הרמ"א ביו"ד סי' פט ס"ב, נחלקו בזה הפוסקים:

יש הסוברים שגבינה צהובה בזמנינו נחשבת "גבינה קשה המושכת טעם" שיש להמתין אחר אכילתה שש שעות עד שאוכלים בשר ועל כן לא יאכל גבינה צהובה ויעשה קינוח והדחה ונטילה ואח"כ יאכל בשר (משנה הלכות חט"ז יו"ד סי' ט, שו"ת שבה"ל ח"ב סי' לה, תשובות והנהגות ח"ב סי' שפח, קובץ תשובות ח"א סי' נח, הלכות חג בחג שם), ויש הסוברים שלא נחשבת גבינה קשה שהגדרת "גבינה קשה" היא שתהליך הייצור שלה הוא ו' חודשים (שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' סט, שו"ת ושב ורפא סי' כו בשם הגר"מ פיינשטיין, קובץ מוריה תשנו עמו' עט בשם הגרשז"א,). ואולם יש להגדיש גבי גבינות פרמז'ן או קשקבל תהליך ייצורם הוא יותר מו' חודשים יש להחמיר לדינא לשיטת הרמ"א (ספר הוראה ברורה יו"ד סי' פט שער הציון אות קיד). ואולם יש ליידע שכל זה למנהג הרמ"א, אולם לדידן אין חילוק בין סוגי הגבינות וגם גבינה קשה אין להמתין בה כלל בין בגבינה צהובה בין בשאר סוגי הגבינות הקשות וסגי בקינוח הדחה ונטילה וכן הוא מנהג עיה"ק ירושלים ת"ו (בא"ח ש"ש פרשת שלח אות טו בשם הגר"א מני זצ"ל, הלכות עולם ח"ז עמו' מד – מו), ויש מי שכתב להחמיר יש להמתין לפי זמן ההתיישנות של הגבינה אם חודש ימתינו שעה וכיוצ"ב עד אם הוא שש חודשים ימתין שש שעות (בא"ח שם שכן מנהג בגדד), ומ"מ אינו אלא חומרא ומידת חסידות ולא מעיקר הדין (הליכו"ע שם).