ש. שמע את המגילה אבל היה עייף מאד ואינו מרוכז כ"כ, או שהסיח דעתו וחשב בדברים אחרים, האם יצא י"ח?
ת. אם עכ"פ עקב אחר הבעל קורא באופן שאם ישאלוהו ידע היכן הוא אוחז בקריאתו יד"ח.
השו"ע (סי' תרצ סי"ב) פסק קראה מתנמנם הואיל ולא נרדם בשינה יצא אבל אם שמעה מתנמנם לא יצא. וביאר המשנ"ב (ס"ק מא) דבקריאה כיון שקורא כראוי הרי מוכח שרמי אנפשיה לומר, משא"כ בשמיעה בודאי חסר לו כמה תיבות.
וכתבו הפוס' (בלילה ההוא עמ' נ בשם הגריש"א, ושו"ת ארץ הצבי ח"א סי' מה, ועו"פ) דמ"מ אם רואה שידו אוחזת במקום הנכון או שיודע היכן אוחזים נחשב לקריאה ויד"ח.
וע"כ מהיות טוב לכל אדם, ובפרט אם קשה לו להתרכז או שעייף, לעקוב באצבעו אחר הקריאה. ומכאן מבואר נמי שיש להיזהר שלא יעיין בפרש"י או שאר מפרשים בשעת הקריאה דפעמים שמסיח דעתו לגמרי מהקריאה ולא יד"ח.
הרב יצחק מאיר דרעי שליט"א
