אין לעשות מלאכה גמורה אחר חצות היום והעושה מלאכה משמתין אותו, ומלאכות שאמרנו כגון תפירת בגדים וכיוצ"ב שעושה לאחרים והיא מלאכה שרגילה להשתכר בה, ואפילו אם עושה בחינם, אבל תיקון בגדיו ואפילו תיקון בגדים לאחרים בדברים הנצרכים לחג מותר לעשותם (שו"ע ורמ"א תסח ס"א, חזו"ע פסח עמו' קפט).
וטעם הדבר כתבו הפוסקים כיון שבזמן שביהמ"ק היה קיים היו כל ישראל מביאים קורבן פסח והדין הוא שכל המביא קורבן אותו יום הוא יו"ט שלו ולא עושה מלאכה מחצות היום, ובערב פסח כיון שכל ישראל מביאים קורבן מבטלים ממלאכה מחצות והילך (ע"פ הירושלמי ריש פ"ד דפסחים) ואע"פ שעוד לא זכינו שנבנה, מ"מ ממשיכים לנהוג כן (משנ"ב שם סק"א), כיון שדבר שבמנין נקבע א"א להתירו (מג"א שם סק"א), ויש מי שהביא טעם נוסף שיהיה אדם פנוי להכנת ליל הסדר אפיית המצות ועוד (חזו"ע פסח עמו' קפא, ע"פ דברי רש"י פסחים נ ע"א ריש פ"ד).
לעשות מלאכה ע"י גוי אחר חצות היום
פסק השו"ע (שם) "ויש מי שאוסר (לעשות מלאכה אחר חצות) אפילו ע"י אינו יהודי ויש מי שמתיר, וכתב הרמ"א וכן הוא המנהג". והכלל הוא בשו"ע "הלכה כיש בתרא", ונמצא שמותר לעשות ע"י גוי בערב פסח כל מלאכה. וביארו הפוסקים שאין דין אמירה לעכו"ם בערב פסח שאין בו משום קדושת יו"ט (חזו"ע פסח עמו' קפח).
