הנהגות ימי החנוכה

מנהג אכילת מאכלי חלב בימים אלו

כבר התבאר לעיל אחד הטעמים שאין הנשים עושות מלאכה בזמן ההדלקה כחצי שעה משום מעשה שהיה ביהודית שהרגה את הטפסר ע"י שהאכילה אותו מאכלי גבינה המצמיאים ואח"כ השקתה אותו יין וישן וערפה את ראשו ונסו האויבים (ר"ן שבת י ע"א, כל בו סימן מד, והובא המעשה באריכות בספר חמדת ימים חנוכה פ"ב דף נו ע"א), ואע"פ שנס זה היה כמה שנים קודם נס החנוכה מ"מ עושים לו זכר בזמן החנוכה כיון שאף באותו הטפסר היה ממלכי יון ואף הוא רצה להעביר את ישראל על דתם (בא"ח ש"ר וישב אות כד), ועל כן נהגו לאכול בימים אלו מאכלי חלב (שו"ת מהרש"ל סו"ס פה, רמ"א תרע ג, חזו"ע חנוכה עמ' יח), ויש מי שכתב שמשום כך יש להשתדל לאכול כל יום מימי החנוכה מאכלי חלב כדי שיהיה ניכר שאכולים חלבי משום המנהג (אור לציון מא ב ובסוף הערה שם).

אכילת סופגניות בחנוכה

בספר מנהג ישראל תורה הביא כתבי יד בשם רבינו מימון בן יוסף אבי הרמב"ם שאין להקל בכל מנהגי החנוכה ואף לא במנהג לעשות סופגנין שהם קלויים בשמן והביא שכן מבואר במגילת סתרים לרבינו ניסים גאון שאין לזלזל ואין לבזות מנהגים אלו ואדרבה יהיה זריז ומשתדל לעשותם (והו"ד בהליכות שלמה פי"ז אורחות הלכה הערה 20, ובספר נטעי גבריאל פנ"א עמ' שיא, וכ"פ בספר חזו"ע חנוכה עמ' יח).

ועוד טעם ביארו הפוסקים שיש לאכול מיני מזונות (ולאו דווקא סופגניות) ע"פ המבואר בגמרא (ע"ז נב ע"ב) שבימי החנוכה גנזו את האבנים שניתצו היוונים כיון שלא ידעו לטהרם והיו מצטערים על כך וע"כ אוכלים מזונות שברכתם האחרונה היא "מעין שלוש" ובה מזכירים "על מזבחך" [ובברכה"מ שלא מוזכר במפורש "על מזבחך"] (הליכות שלמה שם).

משחק הסביבון

אע"פ שכתב הביאור הלכה (תרע ד"ה ונוהגין) שיש להתרחק מאלו המשחקים בקלפים בימי החנוכה, מכל מקום משחק הסביבון יסודו בהררי קודש וגדולים וקדושים שיחקו בזה בימי החנוכה כדי לקיים המנהג (ספר המנהגים לחתם סופר), ועיין בספר בני יששכר (מאמר ב אות כה) שיש בזה סודות גדולים. ויש שכתבו שהוא משום פרסומי ניסא למדליקים בבית שיישארו הקטנים ערים לכן ישחקו (שיח שרפי קודש בשם האבני נזר), וכן ישנו את הטעם הידוע לכל שהיו הילדים מראים עצמם שאינם לומדים תורה אלא עסוקים במשחק (פס"ת תרע הערה 26).

נתינת צדקה לעניים

כתבו הפוסקים "נהגו העניים לסובב בחנוכה על הפתחים" (באר היטב תרע ג), ונראה לי הטעם הוא ע"פ המבואר בשו"ע (תרעא א) "ואפילו עני המתפרנס מהצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ומדליק", וכדי שלא יצטרך למכור כסותו מבקש צדקה ומצוה ליתן לו שבכסף זה יכול לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה.

לספר בניסי ה' ובגבורתו

אחר ההדלקה ואמירת ויהי נועם ומזמור שיר חנוכת הבית ראוי לספר לבני ביתו הניסים והנפלאות מפי ספרים וסופרים שעשה לנו הקב"ה וכדי שיהיו רגילים ליתן שבח והודיה לה' יתברך (יסוד ושורש העבודה שער יב פ"א המפקד).